בישול עכו״ם ובישול ישראל – מה זה ומה צריך לדעת?

למה גזרו

הגזרה נועדה לשמור על ייחודו של עם ישראל ולמנוע קרבה יתרה שעלולה להביא לנישואי תערובת, וגם להרחיק מחשש מאכלות אסורות. הדינים מבוארים בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קיג. בלחם שאפה גוי יש דינים נפרדים – "פת עכו״ם" – ובהם יש הקלות מסוימות שאינן חלות על בישול.

על אילו מאכלים חל האיסור

• מאכל שאינו נאכל חי – כמו בשר, ביצים, תפוחי אדמה, אורז ופסטה. מה שנאכל כמו שהוא חי אינו בכלל הגזרה.
• מאכל ש"עולה על שולחן מלכים" – מאכל חשוב שמגישים לאורחים מכובדים. במאכלים פשוטים מאוד יש דעות שונות.

עובדת או מטפל בבית

השאלה הנפוצה ביותר היא כשעובד או מטפלת שאינם יהודים מבשלים בבית יהודי. הגזרה חלה גם בבית יהודי ועם מצרכים כשרים. לכן לפי מנהג הספרדים מקפידים שבן הבית יניח את הסיר על האש או את התבנית בתנור, ולפי מנהג אשכנז מספיק שבן הבית ידליק את האש או את התנור. כשמטפלים במבוגר או בחולה יש שאלות מיוחדות – שאלו רב.

מה לא נחשב בישול עכו״ם

• מאכל שנאכל חי, כמו רוב הפירות.
• מאכל שהגוי רק חימם אחרי שכבר בושל כל צורכו בידי יהודי – לרוב הדעות.
• הרתחת מים לבדם – אינה בכלל הגזרה.

בכל אחד מהסעיפים האלה יש פרטים, ובמקרים גבוליים כדאי לברר.

כלים שבושל בהם

מאכל שנאסר משום בישול עכו״ם עלול לאסור גם את הכלי שבו בושל, ולעיתים הכלי צריך הכשרה. אל תזרקו את הכלים – שאלו רב מה לעשות.

בחוץ: מסעדות ומפעלים

בבתי אוכל ובמפעלים, ההשגחה אחראית לכך שהבישול ייעשה בהשתתפות יהודי. יש השגחות שמציינות במפורש "בישול ישראל" לפי מנהג מסוים. מי שמקפיד על מנהג מסוים – בודק שההשגחה מתאימה לו.