סימני כשרות על מוצר – מה בודקים לפני שקונים?

הסמל – על המוצר, לא על המדף

הכשרות נקבעת לפי הסמל המודפס על האריזה, ולא לפי שלט על המדף או לפי שם החנות. אותו מוצר יכול להיות מיוצר במדינות שונות ובהשגחות שונות, ולכן בודקים כל אריזה. במסעדה או בבית אוכל בודקים שתעודת הכשרות בתוקף ושהיא מתייחסת למקום עצמו. לגופי כשרות שונים יש רמות הקפדה שונות; כל משפחה קובעת, עם רב, על מה היא סומכת.

חלבי, בשרי ופרווה

• "חלבי" ו"בשרי" – אוכלים ומשתמשים לפי הכללים של כל סוג.
• "פרווה" – ללא בשר וללא חלב.
• "פרווה – מיוצר על ציוד חלבי" – יש שאוכלים אחרי בשר אך לא יחד עם בשר, ויש מחמירים. שאלו רב.
• "חלב ישראל" – חלב שיהודי השגיח על החליבה. יש המקפידים על כך בכל מוצרי החלב.

הערות נוספות שכדאי להכיר

• "בישול ישראל" ו"פת ישראל" – יהודי השתתף בבישול או באפייה, לפי מנהג שההשגחה מגדירה.
• "כשר לפסח" – ובפסח בודקים גם אם המוצר "מכיל קטניות", שאשכנזים נוהגים שלא לאכול.
• "גידול מפוקח" – ירקות שגדלו בתנאים מיוחדים, עם הוראות שטיפה על האריזה.
• יין ומיץ ענבים – יש בהם דינים מיוחדים, ולכן חשוב שתהיה עליהם השגחה.

תוצרת הארץ: מעשרות ושמיטה

על תוצרת חקלאית מארץ ישראל בודקים שהופרשו תרומות ומעשרות. בשנת שמיטה הכשרות יכולה להישען על סידורים שונים – היתר מכירה, אוצר בית דין, יבול נכרי או גידולים מיוחדים – ובכל משפחה נוהגים לפי הרב שלה. ההשגחה מציינת בדרך כלל על איזה סידור היא נשענת.