עשרת ימי תשובה – מה משתנה בתפילה ובהנהגה

התוספות בתפילה

הכללים מובאים בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תקפב. מי שאינו בטוח אם אמר ״המלך הקדוש״ – כדאי לשאול רב, כי יש בזה פרטים לפי הזמן שעבר מאז ראש השנה. את הכללים הכלליים של שכחה בתפילה מסביר המאמר שכחתי יעלה ויבוא.

אבינו מלכנו וסליחות

בשחרית ובמנחה של עשרת ימי תשובה אומרים ״אבינו מלכנו״ אחרי העמידה, ברוב הקהילות. בשבת אין אומרים אותו, וגם לא במנחה של ערב שבת לפי רוב המנהגים; ובקהילות הספרדים יש מנהגים שונים לגבי אמירתו. הסליחות נמשכות בכל ימי החול שבין ראש השנה ליום הכיפורים – ראו חודש אלול – סליחות.

צום גדליה ושבת שובה

למחרת ראש השנה, בג׳ בתשרי, צמים את צום גדליה – צום קל מעלות השחר עד צאת הכוכבים. כשג׳ בתשרי חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון. דיני הצום מוסברים במאמר הצומות הקלים.

השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת ״שבת שובה״, על שם ההפטרה ״שובה ישראל עד ה׳ אלהיך״ (הושע יד). נוהגים שהרב דורש בה בענייני תשובה. ראו שבתות מיוחדות.

הנהגות של הימים

• דקדוק במצוות – יש הנוהגים להחמיר בימים אלה בדברים שבהם הם מקלים במשך השנה. הדוגמה המובאת בשולחן ערוך (סימן תרג) היא הקפדה על ״פת ישראל״ גם למי שאוכל ״פת פלטר״ בשאר ימות השנה.
• תשובה – לפי הרמב״ם (הלכות תשובה, פרק ב), עיקרה חרטה על העבר, וידוי בפה וקבלה לעתיד. אין צורך במעשים חיצוניים כדי להתחיל.
• בין אדם לחברו – יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שמפייסים את הנפגע. לכן מבקשים סליחה כבר בימים אלה. מנהגי ערב החג מוסברים במאמר ערב יום כיפור.
• כפרות – יש הנוהגים בהן בימים אלה, בעיקר בערב יום הכיפורים. ראו כפרות.
• קידוש לבנה – רבים ממתינים בחודש תשרי למוצאי יום הכיפורים. ראו קידוש לבנה.

טעויות נפוצות

• לחזור על כל העמידה כששכחו רק ״זכרנו לחיים״.
• לומר ״אבינו מלכנו״ בשבת.
• לדחות את בקשת הסליחה מחברים לרגע האחרון של ערב יום הכיפורים.
• לחשוב שתשובה דורשת מעשים קיצוניים – העיקר חרטה, וידוי וקבלה.