דלג לתוכן הראשי
כוונות

קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ו

הלכות מאכלות אסורות

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן מ״ו · 46 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    דָּם הַנִּמְצָא בְּבֵיצִים, אָסוּר, וְלִפְעָמִים כָּל הַבֵּיצָה אֲסוּרָה. וְלָכֵן כְּשֶׁעוֹשִׂים מַאֲכָל עִם בֵּיצִים יֵשׁ לִבְדֹּק אוֹתָן.

  2. סעיף ב׳

    דַּם דָּגִים מֻתָּר. אַךְ אִם קִּבְּצוֹ בִּכְלִי, אָסוּר, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. לְפִיכָךְ אִם נִכָּר שֶׁהוּא מִדָּגִים כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַשְׂקַשִּׂים, מֻתָּר.

  3. סעיף ג׳

    אִם נָשַׁךְ כִּכָּר וְכַדּוֹמֶה וְיָצָא דָּם מִשִּׁנָּיו עַל גַּבֵּי הַכִּכָּר, צָרִיךְ לַחְתֹּךְ מְקוֹם הַדָּם וּלְזָרְקוֹ. אֲבָל הַדָּם שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם מוֹצְצוֹ בְּחֹל, כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּרַשׁ (וְלֹא בְּשַׁבָּת, כְּמו שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן בְּסִימָן פ' סָעִיף נ"ד) (יו"ד סִימָן ס"ו).

  4. סעיף ד׳

    לִפְעָמִים נִמְצָא דָּם בְּתוֹךְ הֶחָלָב, שֶׁהַדָּם יָצָא עִם הֶחָלָב מִדַּדֵּי הַבְּהֵמָה, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בָּזֶה שְׁאֵלַת חָכָם.

  5. סעיף ה׳

    בָּשָׂר בֶּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבְבִשּׁוּל וּבַהֲנָאָה, וְלָכֵן אִם נֶאֱסַר אֵיזֶה דָּבָר מִתַּעֲרֹבֶת בָּשָׂר בְּחָלָב, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלָה מַה לַעֲשׂוֹת בּוֹ, כִּי לִפְעָמִים נֶאֱסָר גַּם בַּהֲנָאָה, וְלִפְעָמִים אֵינוֹ נֶאֱסָר בַּהֲנָאָה (פ"ז).

  6. סעיף ו׳

    שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הַמַּכִּירִים זֶה אֶת זֶה, אֲפִלּוּ הֵם מַקְפִּידִים זֶה עַל זֶה, אָסוּר לָהֶם לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָן אֶחָד זֶה בָּשָׂר וְזֶה מַאֲכַל חָלָב, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ אֵיזֶה הֶכֵּר, כְּגוֹן, שֶׁיֹּאכַל כָּל אֶחָד עַל מַפָּה שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁיַּנִּיחוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בֵּין הַמַּאֲכָלִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת שָׁם. וְיִהְיוּ זְהִירִים שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מִכְּלִי אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּאֲכָל נִדְבָּק בַּכֶּלִי.

  7. סעיף ז׳

    וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מִכִּכָּר אֶחָד עִם בָּשָׂר וְעִם חָלָב. וְכֵן נוֹהֲגִין לְיַחֵד כֵּלִים לְמֶלַח, אֶחָד לְמַאַכְלֵי בָּשָׂר וְאֶחָד לְמַאַכְלֵי חָלָב, כִּי לִפְעָמִים טוֹבְלִים בְּמֶלַח וְנִשְׁאָרִים שְׁיוּרֵי מַאֲכָל בַּמֶּלַח.

  8. סעיף ח׳

    נוֹהֲגִין לִרְשׂם אֶת הַסַּכִּין הַמְיֻחָד לְמַאַכְלֵי חָלָב, וְכֵן כָּל כְּלֵי חָלָב שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי חִלּוּף.

  9. סעיף ט׳

    אָכַל בָּשָׂר אוֹ אֲפִלּוּ רַק תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, לֹא יֹאכַל מַאַכְלֵי חָלָב עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וְהַלּוֹעֵס לַתִּינוֹק, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַמְתִּין. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כַּשִּׁעוּר, אִם מָצָא בָּשָׂר בֵּין הַשִּׁנַּיִם, צָרִיךְ לְהָסִירוֹ. אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין אַחַר כָּךְ, רַק יְקַנַּח אֶת פִּיו וִידִיחוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹאכַל מְעַט פַּת וִיקַנַּח בּוֹ פִּיו, וְגַם מְדִיחוֹ בְּמַיִם אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקֶה.

  10. סעיף י׳

    אִם לֹא הָיָה בַּתַּבְשִׁיל לֹא בָשָׂר וְלֹא שֻׁמָּן שֶׁל בָּשָׂר, אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, אֲפִלּוּ לֹא הָיְתָה מוּדַחַת יָפֶה, מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחֲרָיו [מַאַכְלֵי] חָלָב.

  11. סעיף י״א

    אָכַל גְּבִינָה, מֻתָּר לֶאֱכוֹל אַחֲרֶיהָ בָּשָׂר מִיָּד בִּסְעוּדָּה אַחֶרֶת, וּבִלְבַד שֶׁיִּבְדֹק יָדָיו אִם אֵין שׁוּם דָּבָר מֵהַגְּבִינָה נִדְבָּק בָּהֶם, אוֹ יִרְחֲצֵם בְּמַיִם, וְגַם יְנַקֵּר שִׁנָּיו וְיָדִיחַ פִּיו. וְאִם הָיְתָה הַגְּבִינָה קָשָׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁהֻעְמְדָה בַּקֵּבָה, וִישָׁנָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אוֹ שֶׁהִיא מְתֻלַּעַת, אִם רוֹצֶה לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ מַאַכְלֵי בָּשָׂר, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת.

  12. סעיף י״ב

    מִי שֶׁאָכַל גְּבִינָה וְרוֹצֶה לֶאֱכוֹל בָּשָׂר, צָרִיךְ לְבַעֵר מֵעַל הַשֻּׁלְחָן שְׁיוּרֵי פַּת שֶׁאָכַל עִם הַגְּבִינָה. וְאָסוּר לֶאֱכוֹל גְּבִינָה עַל מַפָּה שֶׁאָכְלוּ בָּשָׂר. וְכֵן לְהִפּוּךְ. גַּם אָסוּר לַחְתֹּךְ בְסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר פַּת לְאָכְלוֹ עִם גְּבִינָה. וְכֵן לְהִפּוּךְ, וַאֲפִלּוּ אִם הַסַּכִּין נָקִי. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק כְּגוֹן שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, מֻתָּר לוֹ לַחְתּוֹךְ בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר כְּשֶׁהוּא נָקִי וּמְקֻנָּח הֵיטֵב הֵיטֵב לֶאֱכוֹל עִם גְּבִינָה וְכֵן בְּהִפּוּךְ (פ"ט)

  13. סעיף י״ג

    אִם חָתַךְ בְּסַכִּין שֶׁל בָּשָׂר בְּצָלִים, אוֹ שְׁאָר דָּבָר חָרִיף וּנְתָנָם לְמַאֲכַל חָלָב אוֹ בְּהִפּוּךְ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם (צ"ו).

  14. סעיף י״ד

    הָעוֹשֶׂה תַּבְשִׁיל מִבָּשָׂר, בַּחֲלֵב שְׁקֵדִים, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ שְׁקֵדִים, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.

  15. סעיף ט״ו

    נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַגְעִיל כְּלִי חָלָב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּבָשָׂר אוֹ אִפְּכָא.

  16. סעיף ט״ז

    יַיִן וּבָשָׂר וַחֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן, שֶׁמַּפְקִידִין אוֹ שׁוֹלְחִין בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּיַד יִשְֹרָאֵל חָשׁוּד, צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת. אֲבָל יַיִן מְבֻשָּׁל, וְכֵן הַחֹמֶץ שֶׁל יַיִן וְחָלָב וּפַת וּגְבִינָה, סָגֵי בְּחוֹתָם אֶחָד.

  17. סעיף י״ז

    אִם שׁוֹלֵח אוֹ מַפְקִיד אֵיזֶה דָּבָר בַּשַׂק, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַתְּפִירוֹת מִבִּפְנִים וּלְקָשְׁרוֹ וּלְחָתְמוֹ.

  18. סעיף י״ח

    אִם אֵרַע שֶׁשָּׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שְׁחוּטִים אוֹ שְׁאָר דָּבָר בְּלֹא חוֹתָם, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.

  19. סעיף י״ט

    גְּבִינוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּחוֹתָם אוֹ בִּדְפוּס שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים, כָּל שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מִי חֲתָמָן, אֲסוּרִין.

  20. סעיף כ׳

    יֵשׁ לִזָהֵר שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל אוֹ לִצְלוֹת יִשְֹרָאֵל וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שְׁתֵּי קְדֵרוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, זֶה בָּשָׂר כָּשֵׁר וְזֶה בְּשַׂר טְרֵפָה, אִם הַקְּדֵרוֹת אוֹ הַמַּחֲבַתּוֹת מְגֻלּוֹת. וְכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַקְּדֵרוֹת אֵצֶל הַשְּׁפָחוֹת כְּשֶׁאֵין יִשְֹרָאֵל בַּבַּיִת וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס.

  21. סעיף כ״א

    מִי שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, אָסוּר לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ בָּהֶם לְאִסּוּר. מִיהוּ אִם נִתְאָרַח אֶצְלוֹ, אוֹכֵל עִמּוֹ כֹּל שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּד (קי"ט).

  22. סעיף כ״ב

    יֵשׁ לִזָּהֵר מִלְּהַנִּיחַ בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִלּוּ נְתָנוֹ לְאֻמָּן לְתַקְּנוֹ, אִם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (קכב).

  23. סעיף כ״ג

    לִפְעָמִים לוֹקְחִין עוֹף כָּפוּת וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ אַרְצָה, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ, וְהוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שֶׁנָּפַל, אֵין לוֹ הֶתֵּר עַד שֶׁרוֹאִין אַחַר כָּךְ שֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הִלּוּךְ יָפֶה. וְגַם בִּכְבָשִׂים וּבַעֲגָלִים צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד (נ"ח).

  24. סעיף כ״ד

    בִּימֵי הַקַּיִץ שָׁכִיחַ מְאֹד בְּבַר אַוָּזִים, שֶׁנִּמְצָאוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, כְּמִין יַבֶּלֶת (ווארצלען) בִּבְנֵי מֵעַיִם, וְהַרְבֵּה נִטְרָפוֹת עַל יְדֵי כָּךְ, עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְדֹּק הַבְּנֵי מֵעַיִם, וּכְשֶׁנִּמְצָא בּוּעוֹת קְטַנּוֹת יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (מ"ו).

  25. סעיף כ״ה

    אֵין לָשִׁין עִסָּה בֶּחָלָב, שֶׁמָּא יֹאכַל הַפַּת עִם הַבָּשָׂר. וְאִם לָשׁ, כָּל הַפַּת אֲסוּרָה אֲפִלּוּ לְאָכְלָהּ לְבַדָּהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאכְלָהּ עִם בָּשָׂר. וְאִם הָיָה דָּבָר מֻעָט כְּדֵי אֲכִילָת פַּעַם אַחַת, אוֹ שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַפַּת שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁלֹּא לְאָכְלָהּ עִם בָּשָׂר, מֻתָּר. וְכֵן הַדִּין אִם לָשׁ עִסָּה עִם שֻׁמָּן שֶׁל בָּשָׂר. וְאֵין לֶאֱפוֹת שׁוּם פַּת עִם צַפִּיחִית (פלאדין) אוֹ פִּשְׁטִידָא בְּתַנוּר, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָזוּב מִן הַחֶמְאָה אוֹ מִן הַשֻּׁמָּן תַּחַת הַפַּת. וְאִם זָב תַּחְתֶּיהָ, דִּינָהּ כְּאִלּוּ נִלּוֹשׁ עִמָּהּ, דְּאָסוּר לְאָכְלָהּ אֲפִלּוּ לְבַדָהּ (צ"ז).

  26. סעיף כ״ו

    פַּת שֶׁאֲפָאָהּ עִם הַצְלִי בְּתַנּוּר אֶחָד, אִם הָיָה הַתַּנּוּר סָתוּם וְהַצָּלִי מְגֻלֶּה, אָסוּרָה הַפַּת לְאָכְלָהּ בֶּחָלָב. אֲבָל אִם הַצְּלִי הָיָה מְכֻסֶּה אוֹ שֶׁהָיָה הַתַּנּוּר פָּתוּחַ, וְהוּא תַנוּר גָּדוֹל כַּתַנּורִים שֶׁלָּנוּ, מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִצְלוֹת בָּשָׂר בְּתַנוּר שֶׁאוֹפִין בּוֹ פַּת, דְחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָזוּב הַשֻּׁמָּן תַּחַת הַפַּת. וַאֲפִלּוּ הַצְּלִי הוּא בַּמַחֲבַת, יֵשׁ לָחוּשׁ (צ"ז ק"ח).

  27. סעיף כ״ז

    תַּנּוּר שֶׁזָּב בְּקַּרְקַע שֶׁלּוֹ שֻׁמָּן אוֹ חָלָב, צָרִיךְ הֶסֵּק כַּדִּין, עַד שֶׁיֵּלְכוּ הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלּוֹ וְיִתְלַבֵּן (סִימָן צז קכא ובחכ"א ומ"א באוֹרַח חַיִּים סִימָן תסא).

  28. סעיף כ״ח

    תַּרְנְגוֹלִים מְסֹרָסִים נוֹהֲגִים לְאָכְלָם, מִשּׁוּם דְּסוֹמְכִין דְּמִסְּתָמָא הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמְסָרֵס הוּא אֻמָּן וּבָקִי בַּדָּבָר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַּתְּפִירָה אֵיזֶה רְעוּתָא, בִּבְנֵי מֵעַיִם (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קצ"א סָעִיף ו'). אֲבָל אִם נִמְצָא בָּהֶן אֵיזֹה רֵעוּתָא, אֲפִלּוּ רַק שֶׁאֵינָן מֻנָּחִין כָּרָאוּי הֵן אֲסוּרִין.

  29. סעיף כ״ט

    בִּקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְפַטְּמִין אַוָּזוֹת לְמָכְרָן לְיִשְׂרְאֵלִים, שֶׁדּוֹקְרִין אוֹתָן תַּחַת כַּנְפֵיהֶם בְּמַחַט וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַפַּח הַבָּשָׂר וְיִתְרָאוּ שְׁמֵנוֹת, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם אִם הֵן כְּשֵׁרוֹת אוֹ לֹא (עַיֵּן שו"ת אמרי אש יו"ד סִימָן כ"ד). וְכֵן בְּהֵמָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים מֵחֲמַת רֹב אֲכִילָה מִסְתַּכֶּנֶת, וּרְפוּאָתָהּ ֹשֶדּוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּמַרְצֵעַ נֶגֶד הַכֶּרֶס, יֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן שְׁאֵלַת חָכָם אִם הִיא כְּשֵׁרָה (עַיֵּן שו"ת אמרי אש יו"ד סִימָן ע"ה).

  30. סעיף ל׳

    נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת מְרֻקָּחִין, שֶׁנּוֹתְנִים אֶת הַפֵּרוֹת תּוֹךְ צְלוֹחִית, וּמְכַסִּין וְקושְׁרִין אֶת פִּיהָ בְּשַׁלְפּוּחִית בְּהֵמָה, וְכָךְ מַעֲמִידִין אוֹתָהּ לְתוֹךְ תַּנּוּר חַם שֶׁיְרֻקְּחוּ הַפֵּרוֹת, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁיְהֵא הַשַּׁלְפּוּחִית מִבְּהֵמָה כְּשֵׁרָה, וְהֻכְשְׁרָה גַּם בִּמְלִיחָה וַהֲדָחָה כָּרָאוּי.

  31. סעיף ל״א

    בְּאֵרוֹת וּנְהָרוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין שֶׁיֵּשׁ בְּמֵימֵיהֶם תּוֹלָעִים, אָסוּר לִשְׁתּוֹתָן עַד שֶׁיְסַנְּנוּ אוֹתָן. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם בִּשֵּׁל בְּאוֹתָן מַיִם יֵשׁ לֶאֱסֹר (עַיֵּן חכ"א). וְכֵן אָסוּר לִשְׁרוֹת בְּמַיִם אֵלּוּ בָּשָׂר אוֹ לְהָדִיחַ בָּהֶם דְּבַר מַאֲכָל, כִּי הַתּוֹלָעִים נִדְבָּקִים בַּמַּאֲכָל.

  32. סעיף ל״ב

    כְּשֶׁמְסַנְּנִין אֶת הַמַּיִם, צְרִיכִין לִזָּהֵר לְסַנְּנָן דֶּרֶךְ מַפָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּאֶפְשָׁרִי לַעֲבוֹר אֲפִלוּ תּוֹלָע דַּק שֶׁבַּדַּקִּין.

  33. סעיף ל״ג

    חֹמֶץ שֶׁהִתְלִיעַ אָסוּר עַל יְדֵי סִינּוּן, כִּי תּוֹלָע דַּק שֶׁבַּדַּקִּין שֶׁנִּתְהַוָּה בְּחֹמֶץ, עוֹבֵר דֶּרֶךְ כָּל מַפָּה, וְהַסִּנּוּן גָּרוּעֵי גְּרְעֵהּ וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא לְסַנְּנוֹ, כִּי הַתּוֹלָע הַמִּתְהַוֶּה בַּמַּשְׁקִין שֶׁבַּכֵּלִים, אֵינוֹ נֶאֱסַר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּרַשׁ, וְעַל יְדֵי הַסִּנּוּן אִכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִפְרושׁ עַל הַמְסַנֶּנֶת וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר. וְהַמֻּבְחָר לְהַרְתִּיחַ תְּחִלָּה אֶת הַחֹמֶץ וּלְסַנְּנוֹ אַחַר כָּךְ דִּמֵאַחַר שֶׁהַתוֹלָע מֵת עַל יְדֵי הָרְתִיחָה, שׁוּב לֹא יַעֲבוֹר בְּסִנּוּן (חכמת אדם כלל ל"ח).

  34. סעיף ל״ד

    תּוֹלָעִים הַגְּדֵלִים בַּפֵּרוֹת בְּעוֹדָם בִּמְחֻבָּר, אֲסוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּרְשׁוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְלִפְעָמִים נִמְצָא בַּפְּרִי וְכֵן בְּפּוֹלִים וְקִטְנִיּוֹת כְּמִין נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה, וְהוּא מָקוֹם שֶׁהִתְחִיל הַתּוֹלָע לְהִתְרַקֵּם, וְצָרִיךְ לִטְּלָהּ מִשָּׁם בָּעֹמֶק, דְּאָסוּרָה כְּמוֹ הַתּוֹלַעַת עַצְמָהּ.

  35. סעיף ל״ה

    כָּל פְּרִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַתְלִיעַ בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר, אִם עָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִשֶּׁנִּתְלַשׁ, מֻתָּר, כִּי כָּל בְּרִיָּה שֶׁאֵין בָּהּ עֶצֶם, אֵינָהּ מִתְקַיֶמֶת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְבָר נֶעֶשְׂתָה כְּעַפְרָא בְּעָלְמָא. וּמִשּׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הִתְלִיעוּ בְּתָלוּשׁ, צְרִיכִין לְבָדְקָן וּלְהַשְׁלִיךְ הַתּוֹלָעִים וְהַיַּבְחוּשִׁין שֶׁנִּמְצְאוּ בַּחוּץ, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֵם לְמַיִם צוֹנְנִים וִיעָרְבֵם יָפֶה יָפֶה, וְיַעֲלוּ הַתּוֹלָעִים וְהַמְנֻקָּבִים לְמַעְלָה וְיַשְׁלִיכֵם, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֵם בְּמַיִם רוֹתְחִין, שֶׁאִם נִשְׁאֲרָה בָּהֶם תּוֹלַעַת יָמוּת מִיָּד וְלֹא תִפְרשׁ. וְאֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה רַק בְּקִטְנִיּוֹת וַעֲדָשִׁים וְכַדּוֹמֶה, וְדַוְקָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

  36. סעיף ל״ו

    כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁצְּרִיכִין בְּדִיקָה, צָרִיךְ לִפְתֹּחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת הַגַּרְעִינִין לְמַעַן יוּכַל לְבָדְקָן יָפֶה יָפֶה. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד כְּשֶׁמְרַקְּחִין פֵּרוֹת בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, וְכֵן כְּשֶׁעוֹשִׁין רִבָּה. וְלֹא מַהֲנִי מַה שֶּׁבָּדַק מִקְּצָתָן. וַאֲפִלּוּ בָּדַק אֶת הָרֹב לֹא מַהֲנִי, אֶלָּא צָרִיךְ לִבְדֹק כָּל פְּרִי וָפֶּרִי.

  37. סעיף ל״ז

    לִפְעָמִים נִמְצָא בַּקֶּמַח וְכַיּוֹצֵא בּוֹ תּוֹלָעִים גְּדוֹלִים, וְסָגֵי כְּשֶׁמְנַפֶּה אוֹתוֹ בְּנָפָּה, שֶׁאֵין הַתּוֹלָעִים עוֹבְרִים. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בּוֹ תּוֹלָעִים קְטַנִּים (מילבן) לֹא מַהֲנִי הֲנָפָה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִטִּין מְתֻלָּעִין, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ יִטְחֲנֵם.

  38. סעיף ל״ח

    כָּל דָּבָר שֶׁהִתְלִיעַ, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ לְבָדְקוֹ מִתּוֹלָעִים, אָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחֲזֹר וְיִמְכְּרֶנוּ לְיִשְֹרָאֵל. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ יַיִן שָׂרָף, וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא בּוֹ לִידֵי תַקָּלָה לְאָכְלוֹ כָּךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶנּוּ זְמַן רָב.

  39. סעיף ל״ט

    הַרְבֵּה מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין בְּתוֹלָעִים. וְיֵשׁ שֶׁמֻּחְזָקִין בּתוֹלָעִים קְטַנִּים (מילבן). וּמַה שֶּׁהַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת שֶׁמְהַבְהֲבִין אֶת הַיָּרָק בָּאֵשׁ, אֵינוֹ מוֹעִיל. וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת וְכֵן מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁמֻּחְזָקִין כָּל כָּךְ בְּתוֹלָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר לְבָדְקָן, וְרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁלֹּא לְאָכְלָן כְּלָל. וְיֵשׁ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁהַגַּרְעִינִין מֻחְזָקִים בַּתוֹלָעִים וְאָסוּר לְאָכְלָן.

  40. סעיף מ׳

    בָּאֱגוֹזִים שְׁכִיחִים מְאֹד תּוֹלָעִים קְטַנִּים וְהַמִּבְחָן לָזֶה, כְּשֶׁלּוֹקְחִין אֶת הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וּמַכִּין בַּקְּלִפָּה עַל אֵיזֶה מָקוֹם חַם קְצָת, יוֹצְאִין הַתּוֹלָעִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתוֹךְ הַקְּלִיפָּה, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָזֶה מְאֹד.

  41. סעיף מ״א

    לִפְעָמִים נִמְצָא בְּפֵרוֹת מְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ וְסֻכָּר, שַׁיִשׁ לְמַעְלָה סְבִיב הַכְּלִי תּוֹלָעִים קְטַנִּים. יְנַקּוּ אוֹתוֹ הֵיטֵב, וְיִקְחוּ קְצָת גַּם מִן הַמַּאֲכָל עַד שֶׁיְהֵא בָּרוּר שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בְּתוֹךְ הַמַּאֲכָל.

  42. סעיף מ״ב

    חָתַךְ פְּרִי אוֹ צְנוֹן בְּסַכִּין וְחָתַךְ גַּם הַתּוֹלַעַת שֶׁהָיָה בָּהֶם, יְקַנַּח אֶת הַסַּכִּין הֵיטֵב, וְגַם מִן הַצְּנוֹן אוֹ מִן הַפְּרִי יִקְלֹף קְצָת בִּמְקוֹם הַחֲתָךְ (ט"ז צו וחכ"א).

  43. סעיף מ״ג

    בְּתוֹךְ הַדָּגִים נִמְצְאוּ לִפְעָמִים תּוֹלָעִים בַּמֹּחַ אוֹ בַּכָּבֵד אוֹ בַּמֵּעַיִם אוֹ בַּפֶּה אוֹ בָּאָזְנַיִם וּבִפְרָט בְּדָג נִקְרָא זְאֵב הַמַּיִם (העכט) יֵשׁ בּוֹ תּוֹלָעִים דַּקִּים וַאֲרֻכִּים, וּבְמָּקוֹם הַשָּׁכִיחַ צְרִיכִין בְּדִיקָה, וְכֵן בְּדָג מָלוּחַ (הערינג) שָׁכִיחַ בְּתוֹךְ הֶחָלָב תּוֹלָעִים דַּקִּים וּצְרִיכִין בְּדִיקָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הַדָּגִים מִבַּחוּץ אֵצֶל הַסְּנַפִּירִין וְגַם עַל הַסְּנַפִּירִין וּבְתוֹךְ הַפֶּה וְאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם, שְׁרָצִים קְטַנִּים מְאֹד, וְהֵם עֲגֻלִּים כַּעֲדָשָׁה, וּצְרִיכִין לִבְדֹּק שָׁם וּלְגָרְרָן הֵיטֵב.

  44. סעיף מ״ד

    תּוֹלָעִים הַנִּמְצָאִים בַּגְּבִינָה אִם אֵינָן נִמְאָסִין עָלָיו, מֻתָּרִין כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּרְשׁוּ לְגַמְרֵי.

  45. סעיף מ״ה

    הַרְבֵּה אַזְהָרוֹת הִזְהִירָה הַתּוֹרָה בִּשְׁרָצִים, וְעוֹבְרִין עֲלֵיהֶן בְּכַמָּה לָאוִין, וּמְטַמְּאִין אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּדִכְתִיב וְנִטְמֵתֶם בָּם. וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם.

  46. סעיף מ״ו

    הַשּׁוֹאֵל לְמוֹרֵה הוֹרָאָה אֵיזֶה שְׁאֵלָה וַאֲסָרוֹ, אָסוּר לוֹ לִשְׁאוֹל עוֹד לְמוֹרֵה הוֹרָאָה אַחֵר, אֶלָּא כֵּן הוֹדִיעוֹ שֶׁכְּבָר הוֹרָה הָרִאשׁוֹן לְאִסּוּר (ס' רמב).

שאלות נפוצות

מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן מ״ו?

סימן מ״ו בקיצור שולחן ערוך: הלכות מאכלות אסורות. יש בו 46 סעיפים, והוא פותח במילים ״דם הנמצא בביצים אסור ולפעמים כל הביצה אסורה״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.

האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי

מקור הנוסח

  • קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)