כלי בשרי שהתערבב עם חלבי – מה עושים?

למה הכול תלוי בחום

כלים בולעים טעם בעיקר דרך חום. לכן כשכלי קר נגע במאכל קר, בדרך כלל אין בליעה, ודי לשטוף את שניהם. יש שני יוצאים מן הכלל חשובים: מאכל חריף, כמו בצל או לימון שנחתכו בסכין בשרית, ומאכל שהיה כבוש בנוזל זמן ממושך. במקרים האלה גם בלי חום יש מקום לשאלה.

המושגים שהרב ישאל עליהם

• בן יומו – האם הכלי שימש למאכל חם ב־24 השעות האחרונות. אחרי יממה הטעם הבלוע נחשב פגום, ויש לכך השלכה גדולה על הדין.
• כלי ראשון וכלי שני – האם הכלי עמד על האש או שהאוכל הועבר ממנו לכלי אחר.
• ביטול בשישים – האם כמות האוכל גדולה פי שישים מהחלק של הכלי שנכנס לתוכו.
• חומר הכלי – מתכת, זכוכית, חרס, פורצלן או פלסטיק.

מה עושים מיד – צעד אחר צעד

1. מוציאים את הכלי מהאוכל ומפסיקים לבשל או להוסיף.
2. שמים בצד את האוכל ואת שני הכלים, ולא שוטפים אותם יחד עם כלים אחרים במים חמים.
3. רושמים את הפרטים: מה היה חם, כמה זמן, כמויות, ומתי השתמשו בכל כלי לאחרונה.
4. לא זורקים דבר – זריקה מיותרת של אוכל וכלים היא הפסד, ולעיתים קרובות אין בה צורך.
5. שואלים רב, ועד התשובה לא משתמשים בכלים.

כלים שאפשר להכשיר ושאי אפשר

כלי מתכת ניתנים בדרך כלל להכשרה בהגעלה. כלי חרס אינם ניתנים להכשרה. בכלי זכוכית מנהג הספרדים להקל, כי הזכוכית אינה בולעת, ומנהג אשכנז להחמיר. בפורצלן, בפלסטיק ובציפוי טפלון יש דעות שונות. לכן גם כשהרב קובע שהכלי צריך הכשרה, חשוב לשאול איך ואם בכלל אפשר.