סדר החופה והקידושין – מה קורה מתחת לחופה, שלב אחר שלב

לפני החופה

1. קבלת פנים. החתן והכלה יושבים בנפרד ומקבלים את האורחים. במנהג אשכנז עורכים לחתן "טיש" – שולחן שבו אומר דבר תורה ושרים איתו.
2. תנאים – בקהילות שנוהגות לקרוא אותם ביום החתונה. על התנאים.
3. חתימת הכתובה. החתן מקבל על עצמו את התחייבויות הכתובה – באשכנז בקניין סודר – ושני עדים כשרים חותמים. מה כתוב בכתובה.
4. הבדקן (מנהג אשכנז). החתן ניגש לכלה ומכסה את פניה בהינומה, ומברכים אותה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" – כמו שבירכו את רבקה.

ההליכה לחופה

את החתן מלווים לחופה הוריו, או "השושבינים", ואחריו את הכלה מלווים הוריה. במנהג אשכנז החופה נעשית לרוב תחת כיפת השמיים – כסימן לברכה "ככוכבי השמים" – ובקהילות רבות של ספרד ועדות המזרח היא נעשית גם בתוך אולם. במנהג אשכנז הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים (יש שמקיפים שלוש), ובקהילות הספרדים אינם נוהגים להקיף.

תחת החופה: ברכת האירוסין

מסדר הקידושין, או אדם מכובד, מברך על כוס יין "בורא פרי הגפן" ואת ברכת האירוסין:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין. ברוך אתה ה', מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין.

החתן והכלה טועמים מהכוס.

הקידושין: הטבעת

החתן נותן את הטבעת לכלה, בפני שני עדים כשרים, ואומר:

הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל.

כמה כללים חשובים: הטבעת צריכה להיות של החתן עצמו (לא שאולה), פשוטה ובלי אבנים, כדי שלא תהיה טעות בשוויה; העדים צריכים לראות את הנתינה, ולא להיות קרובים של בני הזוג או של זה לזה; והכלה מקבלת את הטבעת מרצונה. נוהגים לשים את הטבעת על האצבע המורה של יד ימין.

קריאת הכתובה

אחרי הקידושין קוראים בקול את הכתובה – בארמית, ולעיתים גם בתרגום – כדי להפסיק בין הקידושין לנישואין. החתן מוסר את הכתובה לכלה, והיא שומרת עליה.

שבע הברכות

על כוס יין שנייה מברכים שבע ברכות, ובהן ברכות על בריאת האדם, על שמחת ציון ועל שמחת החתן והכלה. רבים מכבדים בהן קרובים ורבנים – כל אחד ברכה. החתן והכלה טועמים מהכוס. הנוסח המלא של שבע ברכות.

שבירת הכוס

בסוף החופה החתן שובר כוס ברגלו, ולפני כן נוהגים לומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קלז, ה–ו). זה הרגע שבו כולם קוראים "מזל טוב".

הבדלים בקהילות הספרדים

• טלית – בקהילות רבות פורשים טלית מעל החתן והכלה, והחתן מברך "שהחיינו" על טלית חדשה ומכוון גם על הנישואין.
• הקפות – אין נוהגים להקיף את החתן.
• בדקן – אינו חלק מהמנהג.
• ייחוד – המנהגים מגוונים. על חדר ייחוד.

טעויות נפוצות

• טבעת שאולה, או טבעת עם אבנים – הטבעת צריכה להיות של החתן ופשוטה.
• לבחור עדים שהם קרובי משפחה של בני הזוג.
• לשכוח לתאם מראש עם מסדר הקידושין את הכיבודים בשבע הברכות.
• להפוך את שבירת הכוס לבדיחה – היא זכר לחורבן.