הלל – מתי אומרים הלל שלם ומתי חצי הלל

מה זה הלל

הלל הוא שישה מזמורים מתהילים, פרקים קי״ג עד קי״ח, שנאמרים בימים של שמחה וגאולה – שבח והודיה לה׳ על הניסים. אומרים אותו בשחרית, אחרי שמונה עשרה, ולכתחילה בעמידה. בליל הסדר אומרים אותו גם בתוך ההגדה.

את המזמורים עצמם אפשר לקרוא בספר התהילים באתר, מפרק קי״ג ואילך.

הלל שלם או חצי הלל

למה בפסח רק בדילוג

בסוכות כל יום שונה – בזמן המקדש הקריבו מספר אחר של פרים בכל יום – ולכן כל יום הוא כחג בפני עצמו, ואומרים הלל שלם. בפסח הקרבנות שווים בכל הימים. עוד טעם מובא במדרש: בשביעי של פסח טבעו המצרים בים, ואין שמחה שלמה במפלת בריותיו של הקב״ה.

בראש חודש ההלל הוא מנהג, ולא תקנה של חכמים, ולכן אומרים אותו בדילוג. בראש השנה וביום הכיפורים – ימי דין – לא אומרים הלל. בפורים קריאת המגילה היא ההלל של היום.

מה מדלגים בחצי הלל

בהלל בדילוג מדלגים על תחילת מזמור קט״ו ("לא לנו", עד "עוזרם ומגינם הוא") ותחילת מזמור קט״ז ("אהבתי", עד "ואני עניתי מאוד"). שאר ההלל נאמר כרגיל.

האם מברכים

• הלל שלם: כל הקהילות מברכות לפניו "לגמור את ההלל" (בנוסחים מסוימים "לקרוא את ההלל") ואחריו "יהללוך".
• הלל בדילוג – מנהג אשכנז ורוב קהילות החסידים: מברכים.
• הלל בדילוג – מנהג הספרדים, כפי שמקובל לפרסם: לא מברכים, כי זה מנהג ולא תקנה. יש קהילות שהשליח ציבור מברך והציבור עונה.

טעויות נפוצות

• לברך על הלל בדילוג כשמנהג הקהילה שלא לברך, או להפך.
• לומר הלל שלם בחול המועד פסח.
• לשבת בזמן ההלל ללא צורך – לכתחילה עומדים.
• לחשוב שבראש השנה אומרים הלל כמו בשאר החגים.