האם מותר לעבוד בתשעה באב?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תקנד, כב) כותב: ״מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב – עושין, במקום שנהגו שלא לעשות – אין עושין, ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים״. כלומר, האיסור תלוי במנהג. והוסיף (תקנד, כד): ״כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה״.

המנהג היום

הרמ״א שם כותב שנהגו להימנע ממלאכה שיש בה שהות עד חצות היום, ואחר כך – להקל. הטעם: עד חצות האבל בעיצומו, והאדם צריך להיות שקוע בקינות ובצער. כך נוהגים ברוב הקהילות. מלאכה קלה שאין בה שהות – כמו הדלקת אור או חימום אוכל לילדים – מותרת.

עובד שכיר

מי שעובד במקום עבודה ואינו יכול להיעדר, או שיגרום לו הפסד – יכול לעבוד, ועדיף אחרי חצות. אם אינו יכול – ישאל רב. לכתחילה, טוב לבקש יום חופש מראש, ולבלות את הבוקר בבית הכנסת. עבודה מול מחשב ושיחות טלפון – גם בהן יש הסחת דעת, וכדאי למעט.

מסחר

״פרקמטיא להרויח ולהשתכר – במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אסור, ובמקום שנהגו לעשות – מותר, אלא שממעט״. חנויות שאפשר לסגור עד חצות – סוגרים.

ראו מה אסור בתשעה באב, תפילין בתשעה באב ומוצאי תשעה באב.