מתי עושים יארצייט – לפי תאריך עברי או לועזי?

תאריך עברי

ימי זיכרון בהלכה נקבעים לפי הלוח העברי. הרמ״א (יו״ד תב, יב) כותב: ״מצוה להתענות יום שמת בו אביו או אמו... ומתענין יום המיתה ולא יום הקבורה״. לכן היארצייט הוא יום הפטירה בתאריך העברי. מי שנפטר אחרי השקיעה – היארצייט הוא ביום העברי שלמחרת, כי היום העברי מתחיל בערב.

מן הערב

היום העברי מתחיל בשקיעה. לכן בערב שלפני היארצייט – מדליקים נר נשמה, ואומרים קדיש בתפילת ערבית. וממשיכים בשחרית ובמנחה של היום עצמו.

פטירה באדר

כשהפטירה הייתה באדר בשנה רגילה, ובשנה מעוברת יש שני חודשי אדר – נחלקו הפוסקים. השולחן ערוך (או״ח תקסח, ז) פוסק: ״יתענה באדר ב׳״. הרמ״א שם כותב: ״ויש אומרים דיתענה בראשון... וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירים להתענות בשניהם״. מי שנפטר באדר א׳ או באדר ב׳ של שנה מעוברת – היארצייט באותו אדר בשנים מעוברות, ובשנה רגילה – באדר הרגיל.

חשוון וכסלו

מי שנפטר בל׳ חשוון או בל׳ כסלו – בשנים שבהן אין לחודש יום שלושים, יש פרטים מתי מציינים, ונהוג לברר עם רב.

הקבורה

יש חריג: מי שלא היה בקבורה ולא ידע מתי נפטר – יש שמציין את יום הקבורה בשנה הראשונה. ובשנה הראשונה, כשהקבורה הייתה כמה ימים אחרי הפטירה, יש פרטים לגבי אמירת קדיש.

לחישוב התאריך העברי בכל שנה – מחשבון יארצייט. ראו יארצייט והקיצור בסימן רכא.