האם צמים ביום היארצייט?

המקור

הרמ״א (יו״ד תב, יב) כותב: ״מצוה להתענות יום שמת בו אביו או אמו, ומתענין יום המיתה ולא יום הקבורה, אם לא מי שהיה אצל הקבורה ולא אצל המיתה״. הצום הוא לכבוד ההורה, ויום של חשבון נפש ותשובה.

מתי לא צמים

ביום שאין מתענים בו – אין צמים גם ביארצייט: בשבת, בראש חודש, בחנוכה ובפורים. בחודש ניסן כותב הרמ״א (או״ח תכט, ב): ״ונהגו שאין מתענין בו תענית כלל, אפילו יום שמת בו אביו או אמו״.

סיום מסכת

בדורות האחרונים נהגו רבים שלא לצום, ובמקום זאת לעשות ״סיום מסכת״ ביום היארצייט, ולהשתתף בסעודת מצווה. גם מי שנוהג לצום – אם נזדמן לו סיום או סעודת מצווה, יש פוסקים שמתירים לו לאכול. ראו מה לומדים לעילוי נשמה.

מי שקשה לו

הצום ביארצייט הוא מנהג, ואינו חובה כמו תענית ציבור. מי שחולה, חלש, או שהצום פוגע בעבודתו – אינו צריך לצום. מי שהתחיל לצום שנה אחת ומבקש להפסיק – ישאל רב, כי יש בזה דין של נדר. כדאי לומר בפעם הראשונה ״בלי נדר״.

נשים

בת שנוהגת לצום ביארצייט של הוריה – רשאית, וכך נהגו נשים רבות. גם בה נאמר שאם קשה לה, או שהיא מניקה או בהריון – אינה צריכה לצום.

מה עושים ביום

נוהגים לומר קדיש, לעלות לתורה בשבת שלפני, להדליק נר נשמה, ללמוד משניות ולתת צדקה לעילוי נשמה. ראו מתי עושים יארצייט ונר נשמה ביארצייט.