מה זה השכבה ומתי אומרים אותה?

מה היא

ההשכבה היא נוסח הזכרת נשמות של מנהג ספרד. החזן אומר ״מנוחה נכונה בישיבה עליונה תחת כנפי השכינה...״, מזכיר את שם הנפטר ושם אמו (ויש שמזכירים שם האב), ומסיים ״וכן יהי רצון ונאמר אמן״. לאישה יש נוסח מיוחד הפותח ״אשת חיל מי ימצא״. בקהילות אשכנז מקבילים לה ״אל מלא רחמים״ ו״יזכור״ – ראו מה זה יזכור.

המקור

הרמ״א (או״ח רפד, ז) כותב שנהגו להזכיר נשמות המתים אחר קריאת התורה, ״כל מקום לפי מנהגו״. והשולחן ערוך (או״ח תרכא, ו) מביא שנוהגים לנדור צדקה ביום הכיפורים בעד המתים. ההשכבה היא הנוסח שבו קהילות הספרדים מקיימות את המנהג הזה.

מתי אומרים

בלוויה ליד הקבר; בבית האבל אחרי התפילות בימי השבעה; בבית הכנסת אחרי שקרוב הנפטר עלה לתורה, ובמיוחד בשבת שלפני היארצייט; ביום השלושים, ביום השנה ובאזכרות; ובערב יום הכיפורים או ביום הכיפורים, כשרבים מבקשים השכבה על הוריהם.

בשבת

בשבת אין מזכירים בהשכבה בקשה שיש בה צער ותחנונים יתרים, ויש קהילות שמקצרות את הנוסח. נדר הצדקה נעשה ״בלי נדר״ ומשלמים אחרי השבת.

העיקר הוא מה שמלווה את ההשכבה: צדקה, לימוד ותפילה לעילוי הנשמה. ראו מה זה לעילוי נשמת.