למה אומרים קדיש רק אחד עשר חודש?

הקדיש

קדיש יתום נאמר בידי הבנים אחרי פטירת ההורים, והוא שבח לה׳ ובקשה שיתקדש שמו. במדרשים ובספרים מובא שהקדיש מעלה את נשמת ההורה ומזכה אותו, כמו שמובא ברמ״א (יו״ד שעו, ד): ״ונמצא במדרשות לומר קדיש על אב... על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י״ב חודש״.

אחד עשר חודש

הרמ״א שם ממשיך: ״ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י״א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י״ב חודש״. לפי חז״ל, ״משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש״ – הנשמה עוברת תהליך של זיכוך עד שנה. הבן אומר קדיש כל זמן שיש בו תועלת, אבל אינו משלים את השנה כולה, כי בכך היה מבטא שההורה זקוק לתיקון מלא.

איך מחשבים

רבים מחשבים אחד עשר חודש מיום הפטירה, ויש שמחשבים מיום הקבורה. מקובל להפסיק לומר קדיש יום אחד לפני תום אחד עשר החודשים, או כשבוע לפני כן, כדי שלא להשלים. בשנה מעוברת – אחד עשר חודש נגמרים לפני שנה עברית, והפרטים נדונים בפוסקים.

אחרי אחד עשר חודש

אחרי שמפסיקים לומר קדיש – מותר לומר קדיש בתפילה כשאין אבלים אחרים במקום, לפי המנהג. ביום השנה (יארצייט) – אומרים קדיש בכל שנה, ונהוג גם לעבור לפני התיבה.

מי שאין לו בן

ראו מי יכול לומר קדיש ולעילוי נשמת – מה זה עוזר.

ראו קדיש, יארצייט והקיצור בסימן כו.