אבלות בשבת ובחג – מה משתנה

שבת בתוך השבעה

השבת אינה מקום לאבלות בגלוי. לכן ביום שישי, סמוך לשבת, האבל קם מישיבתו, לובש בגדי שבת שאינם קרועים, ובשבת הוא מתפלל בבית הכנסת ואוכל עם משפחתו כרגיל. אבל דברים שבצנעה נמשכים: אין לומדים תורה שאינה מענייני אבלות (חוץ מקריאת הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"), ואין יחסי אישות. בדרך כלל אבל בתוך השבעה אינו עולה לתורה.

יש קהילות שבהן האבל נכנס לבית הכנסת בליל שבת אחרי "לכה דודי", והציבור אומר לו את נוסח הניחום. במוצאי שבת חוזרים לישיבה נמוכה ולבגד הקרוע.

חג בתוך השבעה

• מי שהתחיל לשבת שבעה, אפילו זמן קצר לפני החג – החג מבטל את המשך השבעה.
• מי שסיים את השבעה לפני החג – החגים פסח, שבועות וסוכות מבטלים את המשך השלושים. גם ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים, לפי הכללים המיוחדים להם.
• על אב ואם, חלק מן ההגבלות של שנת האבל (כמו התספורת) אינן מתבטלות.
• בחג עצמו אין אבלות בגלוי, ואין עושים קריעה.

פטירה בחג או בחול המועד

מי שקרובו נפטר בחג או בחול המועד – הקבורה נעשית לפי כללים מיוחדים לימים אלה, ואילו השבעה מתחילה רק אחרי החג. ימי החג נמנים בדרך כלל לשלושים. גם הקריעה וסעודת ההבראה משתנות בימים אלה. זו בדיוק השעה לפנות לרב, כי ההבדלים בין המקרים גדולים.

פורים, חנוכה וימים מיוחדים

פורים וחנוכה אינם מבטלים את השבעה. בפורים האבל שומע מגילה ומקיים את מצוות היום, ויש בו הנהגות מיוחדות לגבי אבלות בגלוי. בתשעה באב ובימי בין המצרים – האבלות הפרטית והאבלות הכללית נפגשות, ויש בזה פרטים נוספים. בכל מקרה כזה כדאי לשאול רב.

טעויות נפוצות

• לשבת על כיסא נמוך או ללבוש את הבגד הקרוע בשבת.
• לחשוב שהשבת "לא נספרת" ולהוסיף יום לשבעה.
• לחשוב שהחג מבטל את השבעה גם כשלא התחילו לשבת לפניו.
• לחשוב שהחג מבטל את כל ההגבלות של שנת האבל על אב ואם.