דברים שאבל נמנע מהם

טבלה: מה נוהג בכל שלב

בשבעה – פירוט

• מלאכה: האבל אינו עובד ואינו עוסק בעסקיו. במקרה של הפסד גדול יש לשאול רב.
• רחיצה וסיכה: נמנעים מרחיצה לתענוג ומשימוש בתמרוקים לתענוג. רחיצה לצורך ניקיון ובריאות – יש בה הקלות.
• נעלי עור: נועלים נעליים מבד, גומי או חומר אחר.
• לימוד תורה: לימוד תורה משמח את הלב, ולכן נמנעים ממנו. מותר ללמוד דברים עצובים – ספר איוב, מגילת איכה, הקטעים הקשים בספר ירמיה, הלכות אבלות.
• שאילת שלום: האבל אינו פותח בברכת שלום, ואין מברכים אותו לשלום.
• תפילין: ביום הראשון של האבלות (יום הקבורה) נוהגים שהאבל אינו מניח תפילין.
• כיבוס: אין מכבסים, ואין לובשים בגדים מכובסים.
• ישיבה: יושבים נמוך, ואין קמים מפני הבאים.

למה דווקא הדברים האלה

כל אחד מן הדברים שהאבל נמנע מהם קשור לשמחה, לנוחות או לטיפוח עצמי. ההימנעות אינה עונש, אלא דרך לתת לצער מקום בגוף ובשגרה – כדי שהאבל לא יצטרך "להעמיד פנים" שהכול כרגיל. ככל שהזמן עובר, ההגבלות פוחתות, וכך האבל חוזר לאט אל החיים.

כשיש צורך מיוחד

דיני אבלות אינם באים לפגוע בבריאות או בפרנסה. כשיש צורך בריאותי, טיפול שאי אפשר לדחות, חשש להפסד גדול או אירוע משפחתי מיוחד – יש פעמים רבות דרכים להקל. במקרים כאלה פונים לרב, ואין להחמיר או להקל לבד.

טעויות נפוצות

• לחשוב שאסור לאבל לצאת מן הבית גם אחרי השבעה.
• להחמיר ברחיצה גם כשיש צורך ניקיון או בריאות – בלי לשאול רב.
• לחשוב שלימוד תורה אסור לגמרי בשבעה – מותר ללמוד דברים עצובים והלכות אבלות.
• לברך את האבל ב"שלום" ובברכות רגילות.