מתי מותר לתפור את הקריעה?

שלילה ואיחוי

השולחן ערוך (יו״ד שמ, טו) פוסק: ״על כל המתים שולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים יום. על אביו ואמו – שולל לאחר שלשים יום, ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללת לאלתר מפני כבודה״. ״שולל״ פירושו תפירה ארעית ולא שווה, ״מאחה״ – תפירה רגילה שמחזירה את הבגד לקדמותו.

חומרה במקומות

הרמ״א שם מוסיף: ״וכל זמן שאסור לשלול – אפילו לחבר ראש הקריעה על ידי מחט אסור, ויש מקומות שנהגו להחמיר אפילו על שאר מתים שלא לשלול תוך שלושים״.

החלפת בגדים

בשבעה, ״על כל המתים – אם בא להחליף תוך שבעה ימים מחליף ואינו קורע; על אביו ואמו – אם מחליף תוך שבעה, קורע כל הבגדים שהוא מחליף״ (שם, יד). לכן על הורים רבים נוהגים ללבוש את אותו בגד קרוע כל השבעה.

על איזה בגד

הקריעה נעשית על הבגד שלובשים באותה שעה, בבגד העליון. ההלכה אינה דורשת בגד חדש או ישן, אבל משום שעל אב ואם אין מאחים לעולם, נוהגים רבים להחליף לפני הקריעה לבגד שאינם מקפידים עליו. החברה קדישא מסייעת בקריעה. ראו קרעתי בצד הלא נכון.

אחרי השבעה

אחרי השבעה, את הבגד הקרוע על שאר קרובים – מותר לתפור תפירה גסה וללבוש. על הורים – אפשר ללבוש אותו אחרי שלושים כשהוא שלול, ויש שמעדיפים להניח אותו בצד.