שמות שנים עשר שבטי ישראל ומשמעותם

השמות ניתנים בבראשית כט–ל ובבראשית לה (בנימין), והרשימה המלאה מופיעה בבראשית לה, כג–כו. רשימות נוספות מופיעות בברכת יעקב (בראשית מט) ובברכת משה (דברים לג).

אין בהלכה רשימה של שמות חובה. המנהג הנפוץ הוא לקרוא שם של צדיק או צדקת, או על שם קרוב משפחה, ולהימנע משמות של רשעים מן התנ״ך. במנהג אשכנז נוהגים לקרוא על שם קרובים שנפטרו, ובמנהג ספרד גם על שם סבים וסבתות בחייהם. בשאלה מעשית – למשל מחלוקת בין ההורים או שם של אדם חי במשפחה – כדאי לשאול רב. ראו גם את המדריך 'בחירת שם לתינוק' במעגל החיים.

לבן נותנים את השם בברית המילה, בברכה 'ויקרא שמו בישראל'. לבת נותנים את השם בבית הכנסת בעלייה לתורה של האב ובמי שברך (מנהג אשכנז), או בטקס זבד הבת (מנהג הספרדים). עד אז רבים נוהגים לא לפרסם את השם.

שם תנ״כי הוא שם של דמות שמופיעה בתנ״ך, ובדף של כל שם מובא הפסוק שבו היא מופיעה. שם עברי חדש נגזר ממילה עברית (עץ, פרח, אור וכדומה) ואינו שם של דמות בתנ״ך. גם שמות כאלה מקובלים, ובדף של השם מוסבר רק פירוש המילה – בלי פירושים שאין להם מקור.

מנהג נפוץ לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה שלו. בכל דף שם באתר מופיעים הפסוקים המתאימים, וגם הכלי 'פסוק לשם' מוצא פסוק לכל שם.