שמות לתינוקות שנולדו באדר ובפורים
״מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה״. בפורים קוראים את מגילת אסתר, ושמות הגיבורים שלה – אסתר, ששמה הנוסף הדסה, ומרדכי – נפוצים מאוד. גם המילים ״אוֹרָה וְשִׂמְחָה״ מן המגילה משמשות כשמות.
- אסתרשם תנ״כי
אסתר המלכה
משמעות השם אינה ודאית.
- הדסהשם תנ״כי
״הִיא אֶסְתֵּר״ (אסתר ב, ז)
מן המילה "הדס" – השיח הריחני.
- מרדכישם תנ״כי
מרדכי היהודי
משמעות השם אינה ודאית.
- אורה
״לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה״ (אסתר ח, טז)
מן המילה "אורה" – אור, כמו בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה".
- שמחהלבנים ולבנות
״אוֹרָה וְשִׂמְחָה״; ״מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה״
מן המילה "שמחה".
עוד רשימות שמות
קריאת שם – הלכה ומנהג
שאלות נפוצות
איך בוחרים שם לתינוק לפי ההלכה והמסורת?
אין בהלכה רשימה של שמות חובה. המנהג הנפוץ הוא לקרוא שם של צדיק או צדקת, או על שם קרוב משפחה, ולהימנע משמות של רשעים מן התנ״ך. במנהג אשכנז נוהגים לקרוא על שם קרובים שנפטרו, ובמנהג ספרד גם על שם סבים וסבתות בחייהם. בשאלה מעשית – למשל מחלוקת בין ההורים או שם של אדם חי במשפחה – כדאי לשאול רב. ראו גם את המדריך 'בחירת שם לתינוק' במעגל החיים.
מתי נותנים את השם?
לבן נותנים את השם בברית המילה, בברכה 'ויקרא שמו בישראל'. לבת נותנים את השם בבית הכנסת בעלייה לתורה של האב ובמי שברך (מנהג אשכנז), או בטקס זבד הבת (מנהג הספרדים). עד אז רבים נוהגים לא לפרסם את השם.
מה ההבדל בין שם תנ״כי לשם עברי חדש?
שם תנ״כי הוא שם של דמות שמופיעה בתנ״ך, ובדף של כל שם מובא הפסוק שבו היא מופיעה. שם עברי חדש נגזר ממילה עברית (עץ, פרח, אור וכדומה) ואינו שם של דמות בתנ״ך. גם שמות כאלה מקובלים, ובדף של השם מוסבר רק פירוש המילה – בלי פירושים שאין להם מקור.
מה זה 'פסוק לשם'?
מנהג נפוץ לומר בסוף תפילת העמידה פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה שלו. בכל דף שם באתר מופיעים הפסוקים המתאימים, וגם הכלי 'פסוק לשם' מוצא פסוק לכל שם.