האם מותר לתת לתינוק שם של אדם חי?

מקור המנהגים

בתלמוד ובשולחן ערוך אין איסור לקרוא שם של אדם חי. בצוואת רבי יהודה החסיד נאמר שלא לקרוא לבן בשם אביו או סבו כשהם בחיים, ומשם התפשט המנהג האשכנזי לקרוא שמות רק על שם נפטרים. בקהילות הספרדים, לעומת זאת, נהגו לקרוא לנכדים על שם הסבים החיים – ״לשם״ – כדי לכבד אותם, ורואים בזה כבוד גדול.

שם של אדם שאינו קרוב

המנהג האשכנזי נוגע בעיקר לקרובי משפחה, שהשם ״עובר״ ביניהם. לקרוא לתינוק אברהם או שרה, כשיש בסביבה אנשים חיים בשם זה – מותר לכל המנהגים, ואין צורך לשאול. לקרוא על שם רב או צדיק שעדיין בחיים – אצל אשכנזים יש שנמנעים, ויש שמוסיפים שם נוסף כדי שלא יהיה זהה לגמרי.

איך בוחרים שם

חז״ל אמרו ש״שמא גרים״ – לשם יש השפעה (ברכות ז, ב), ולכן נוהגים לבחור שמות של צדיקים, שמות מן התורה או שמות בעלי משמעות טובה. אצל הבנים נותנים את השם בברית, ואצל הבנות בקריאת התורה הסמוכה ללידה.

כשבני הזוג מעדות שונות

כשהאב אשכנזי והאם ספרדייה, או להפך, יש לשאול רב איך לנהוג. רבים נוהגים לפי מנהג האב בקריאת שמות, אבל אפשר למצוא דרכים לכבד את שני הצדדים – למשל שם אחד מכל צד או שם כפול.

ובכל מקרה, השם שנבחר בברית או בקריאת התורה הוא השם שבו יעלה הילד לתורה ויתפללו עליו, ולכן כדאי לבחור אותו בשיקול דעת ובתפילה.