המילה "קִיר" בתורה

המילה "קיר" בתורה פירושה דופן, צד או חומה של מזבח, בית או עיר, והיא מופיעה לראשונה בציווי על ציפוי המזבח (שמות ל, ג) ובסך הכול 10 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

קיר הוא הדופן העומדת של מבנה. בתורה המילה מתארת קירות של מזבח, קירות של בית, קיר שליד הדרך בסיפור בלעם וקיר של עיר.

קיר המזבח

בעבודת הקרבנות הדם ניתן על קיר המזבח: «וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל־קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא» (ויקרא ה, ט). וגם בקרבן העוף: «וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת־רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ» (ויקרא א, טו).

נגע בקירות הבית

בדיני נגעי הבתים הכהן בודק את הקירות: «וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן־הַקִּיר» (ויקרא יד, לז).

האתון והקיר

בסיפור בלעם הקיר הוא מקום שבו מתרחש רגע מפתיע: «וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת־מַלְאַךְ ה׳ וַתִּלָּחֵץ אֶל־הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת־רֶגֶל בִּלְעָם אֶל־הַקִּיר וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ» (במדבר כב, כה). האתון רואה מה שבלעם אינו רואה.

קיר העיר

במגרשי ערי הלויים המדידה נעשית מקיר העיר והחוצה, סביב סביב. כאן הקיר הוא נקודת המוצא שממנה מודדים את השטח הפתוח.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהקיר אינו רק גבול, אלא גם מקום שבו דברים נראים: הדם על המזבח, הנגע בבית, והמלאך שהאתון ראתה. הקיר מזמין להתבונן במה שקורה לידו.

מאת מערכת האתר.