שמות ל, ג

את גגו. זה היה לו גג, אבל מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חניתן:

זר זהב. סימן הוא לכתר כהנה:

וְתַחֲפֵי יָתֵהּ דְהַב דְכֵי יָת אִגָרֵהּ וְיָת כָּתְלוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר וְיָת קַרְנוֹהִי וְתַעְבֵּד לֵהּ דֵיר דִדְהב סְחוֹר סְחוֹר:

וְתַחְפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי יַת אִיגְרֵיהּ וְיַת כּוֹתְלוֹי חֲזוֹר חֲזוֹר וְיַת קַרְנוֹי וְתַעֲבֵיד לֵיהּ זֵיר דִּדְהַב חֲזוֹר חֲזוֹר

וצפית. הזכיר גג על זה המזבח ולא כן במזבח הנחשת. ובעבור היותו מצופה זהב נקרא המזבח הזהב. וככה השלחן הטהור. כמו המנורה הטהורה:

זר זהב סביב לכסות את עביו של לוח הגג לארבע רוחותיו.

ועשית לו זר זהב. לכסות עובי הלוח שכשכיסה הקורות עדיין עובי הלוח אינו מצופה ועושה כמין זיר לכסותו:

את גגו, כי לא היה כמו מזבח העולה שלא היה לו גג, וזר זהב סימן לכתר כהונה (רש"י):