״ונשמרתם מאד לנפשותיכם״ – שמירת הבריאות כמצווה
מערכת האתר · עודכן
הפסוק ״ונשמרתם מאד לנפשותיכם״ (דברים ד, טו) מופיע בגמרא כטענה של שר לחסיד שלא השיב לו שלום – שעליו לשמור על חייו (ברכות לב ע״ב). מכאן הפך לביטוי המוכר לחובה לשמור על הבריאות. והרמב״ם מסביר את המטרה: גוף שלם וחזק ״כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה׳״ (דעות ג, ג).
המקור
בגמרא מסופר על חסיד שהתפלל בדרך ולא השיב שלום לשר. השר אמר לו: ״והלא כתוב בתורתכם: רק השמר לך ושמור נפשך… ונשמרתם מאד לנפשותיכם – כשנתתי לך שלום, למה לא החזרת לי שלום?״ (ברכות לב ע״ב). מכאן נקשר הפסוק לשמירה על הגוף והחיים.
הגוף בשביל הנפש
הרמב״ם לא רואה בבריאות מטרה בפני עצמה: ״ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה׳, שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות והוא רעב וחולה״ (דעות ג, ג).
מכאן גם בדיקות תקופתיות, חגורת בטיחות, ונהיגה זהירה – כולן חלק מהשמירה הזו.
מה אפשר לעשות כבר היום
- קבעו תור לבדיקה תקופתית שדחיתם – זו מצווה, לא רק המלצה.
המקורות
- דברים ד, טו
- בבלי ברכות לב ע״ב – ״ונשמרתם מאד לנפשותיכם״
- רמב״ם, הלכות דעות ג, ג
שאלות נפוצות
איפה כתוב ״ונשמרתם מאד לנפשותיכם״?
בספר דברים ד, טו. בגמרא (ברכות לב ע״ב) הוא מובא בהקשר של שמירה על החיים.