הרמב"ם, ברית המילה וכבשן הסיד – "צדיק מצרה נחלץ" – סיפור

בן שמונת ימים ימול לכם כל זכר (יז יב)

סיפור

מעשה ברבי משה בן מימון – הרמב"ם, שבזמנו עמד מלך חדש על הנוצרים וגזר גזירות קשות על ישראל, והיו סובלים יסורים גדולים. שמע הרמב"ם דבר זה, עמד ברחובה של העיר והכריז: "רופא גדול אני וגם ישראל אני", שמעו כולם ובאו אליו, וכל חולה שהיה בא אליו היה נותן לו רפואות והיה מתרפא, ואפילו חולים שלא מצאו להם שום רפואה, היו באים אליו והיה מרפא אותם, עד שהגיע הדבר אל המלך, שלח המלך לקרוא לו ואמר לו: "דע, שיש לי מחלה קשה שאני מצטער בה זה כמה שנים ושום רופא לא מצא לי תרופה, ואם אתה מרפא אותי אני אעשה אותך שר". אמר לו הרמב"ם: "השבע לי שלא תהרוג אותי כל ימי חייך", המלך נשבע, והרמב"ם נתן לו סם מרפא וריפא אותו.

שמח המלך על כך שמחה גדולה וגידל את הרמב"ם על כל השרים, השרים קינאו בו, איך יהודי זכה לכבוד גדול שכזה. המשנה למלך היה מפציר במלך להרוג את הרמב"ם, ובכל יום היה המלך מבטיחו שלמחר יהרוג אותו אך לא היה מקיים, עד שלבסוף איים המשנה למלך שאם לא יהרוג את הרמב"ם ימריד עליו את כל אנשי המדינה. אמר לו המלך: "מה אעשה וכבר נשבעתי לו שלא אהרגנו", אמר השר למלך יש בשער העיר בור שבו שורפים הסיד, שלח מכתב לאיש השורף הסיד, שיקח את הרמב"ם וישרפנו בסיד וידך לא תיגע בו.

שלח המלך והודיע בחשאי לשורף הסיד שאם יבוא אליך איש בבוקר תקח אותו ותשרפנו. למחר בעת זריחת השמש שלח המלך להרמב"ם לבוא אליו, וכשבא אמר לו לך אצל שורף הסיד ושאל אותו אם עשה את מצוות המלך ותבוא ותשיב לי דבר, יצא הרמב"ם לעשות את דבר המלך. בהליכתו עבר על פני בית הכנסת, וחשב לעצמו איך אעזוב מצוות בוראי מלכו של עולם, ואעשה דבר מלך בשר ודם, נכנס לבית הכנסת להתפלל. כשסיים את תפילתו ורצה ללכת, בא אליו איש עני ואמר לו ברית מילה אני עושה היום ואין מי שימול את בני, בוא ושמח עמדי, עשה הרמב"ם בקשתו והלך לבית העני ומל את בנו וסעד סעודת מצוה ושתה כוס של ברכה ונרדם.

ובעת ששכב בא המשנה למלך אל שורף הסיד לראות כיצד נשרף הרמב"ם, כאשר ראהו שורף הסיד נטלו וזרקו לתוך כבשן האש, ואמר "כך צווני המלך", לאחר מכן בא הרמב"ם אל שורף ושאלו "העשית כמצוות המלך?" הראה לו האיש את הכבשן שבו נשרף המשנה למלך. אמר הרמב"ם "צדיק מצרה נחלץ, ויבוא רשע תחתיו", ונתן הודאה לה' יתברך.

חזר הרמב"ם אל המלך ואמר לו "בעל הכבשן אמר שעשה כמצוותך", המלך היה תמה בליבו, עד שהלך וחקר ולא מצא את המשנה למלך בביתו, והתברר שהוא נשרף. אמר המלך: "רואה אני שה' יתברך עושה עמכם נפלאות" ומיד חלק לו כבוד גדול מבתחילה, וציווה להכריז בכל המדינה שכל מי שיפגע ביהודי מתושבי המדינה דמו בראשו. (מעם לועז, קהלת)