אלכוהול ביהדות – יין בקידוש, ״כל המשתכר הרי זה חוטא״

יין של קדושה

מקדשים על היין, מבדילים על היין, ושותים ארבע כוסות בליל הסדר. היין מסמל שמחה – אבל שמחה עם גבול.

הרמב״ם כותב שהחכם שותה יין רק ״כדי לשרות אכילה שבמעיו״, ושהמשתכר ״חוטא ומגונה ומפסיד חכמתו״ (דעות ה, ג).

כשזה הופך לבעיה

אם השתייה הופכת לקבועה, אם קשה לעצור, אם היא פוגעת בעבודה או במשפחה – זה הזמן לפנות לעזרה: רופא המשפחה, קו סיוע או גורם מקצועי לטיפול בהתמכרויות. הרבה אנשים יצאו מזה, ופנייה לעזרה היא צעד של כוח.

גם בני משפחה של מי ששותה צריכים תמיכה – אל תישארו לבד עם זה.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. בקידוש ובחגים – שתו את השיעור, לא יותר; אפשר גם מיץ ענבים.
2. מי שנוהג אחרי שתייה מסכן חיים – ״ונשמרתם מאד לנפשותיכם״.

המקורות

• רמב״ם, הלכות דעות ה, ג – ״כל המשתכר הרי זה חוטא ומגונה ומפסיד חכמתו״