"מה היה רבי חיים אומר על המצב?…

– שאלות כאלה נשאל כל מי שקצת קרוב לשולחנו של גדול הדור זצ"ל, או שהוא חבר של קרוב.

ומהי באמת התשובה?

סדר היום האמיתי של עם ישראל מוכרע בשולחנם של גדולי הדור. הם יקבעו אם ואיפה ילמדו בני התורה, הם יחליטו אם להישאר בארץ או לצאת, מהם שומעים מה עלינו להתחזק וכיצד להתנהג.

רבי חיים זצ"ל בזמן תקופת הקורונה היה רגוע מאוד, ואינו היה במתח כלל מכל הנעשה סביב. לא משום שהוא לא היה מודע לנעשה, אלא בגלל שהוא מודע ויודע יותר מכולם – הוא גם רגוע יותר מכולם. הוא היה עושה בכל רגע את רצון השם. לומד תורה ומקיים את המצוות. כל הפחדים החרדות, המחשבה על העתיד הלא–נודע – לא נוגעים עבורו והוא לא מתעניין בהם כלל.

וכך הוא כותב לפני למעלה משלושים שנה בספרו 'אורחות יושר', מילים שדומה שנכתבו למצבנו אנו, בעט זהב:

"יש אנשים שמפחדים תמיד ומתייראים מכל מיני פורעניות, והם כל ימיהם בפחדים ורעדות ודאגות… ויש שמרוב פחדים מתייראים לנסוע למקום אחר… ויש שמתייראים לצאת מביתם… וזו הנהגה מאוד לא טובה. כי הפחד צריך להיות מעבירות. וכל זה בא ממיעוט אמונה, שאם היה מאמין באמונה שלימה שהכל בא מהקב"ה ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אם כן מה לו לפחד? אם חס ושלום נגזר עליו, אין חכמה ואין תבונה לנגד ה', ואם אין נגזר, אין לו מה להתיירא. ואנחנו תמיד כל רגע ביד ה', בין בזמן מלחמה ובין בזמן שלום, והרבה דרכים למקום. ואין לפחד רק מהקדוש ברוך הוא שמא יעבור על אחד מהעבירות…"

"סבא, אתה מפחד מהמצב בעולם?" – שאל בתמימות אחד הנכדים את מרן זצ"ל?"…

והסבא, הביט בו ברחמנות, בעיניים שכבר גמאו מאות אלפי דפי גמרא, וענה קצרות: "אני מפחד אם מבטלים אותי מהלימוד ולא נותנים ללמוד בשקט"…

"אבא", שאלה אותו אחד מבנותיו שתחי' בתקופת הקורונה, "חוץ מתפילה מה עוד צריך לעשות כדי שהסיפור הזה כבר יהיה מאחורינו?" והאבא מרן זצ"ל השיב נחרץ: "חוץ מתפילה?! לא יכול להיות יותר מתפילה!"

ויהי רצון שנזכה לעובדו בלבב שלם ולעשות לפניו יתברך נחת רוח כל הימים במנוחת הגוף והנפש.