"אחרי ה' אלקיכם תלכו... ואתו תעבדו ובו תדבקון" (י"ג, ה') - ספור

בספר 'כל משאלותיך' מובא ספור שארע ב-ד' בתשרי תשס"ב. אברך צעיר אמריקאי, בן להורים עשירים, נכנס לרבי חיים קניבסקי זצ"ל ושאלה בפיו: כשהיה בחור, הוריו שלחוהו לארץ ישראל ללמד בישיבת מיר. הוא היה בחור מבחר ועשה חיל גדול בלמודיו. גם לאחר שהתחתן, הוריו הסכימו שימשיך ללמד בכולל שלש שנים. בחלוף שלש השנים אביו בקש ממנו להכנס לעסק המשפחתי, וכך עשה.

כשרונותיו הברוכים - שרק התחדדו על ידי למוד הגמרא בישיבה - הביאוהו להצלחה גדולה בעסק המשפחתי.

אולם, מה לעשות? נפשו חשקה בתורה. טעמה המתוק של התורה הקדושה נשאר על שפתיו והוא הרגיש שהוא מבזבז את חייו לריק.

הלמוד היה חסר לו. נכון! עוד עסקה ועוד עסקה, עוד כסף ועוד כסף, אבל העקר חסר! הוא "חיב" את הגמרא, והחליט לשוב לישיבה.

אביו התרעם: "עליך לפרנס משפחה, אשה וילדים! בפרט שהתרגלת כבר לחיות חיי רוחה. כעת יש לך משכרת טובה, בונוסים גבוהים על סגירת עסקאות, רכב לך ולאשתך. איך תוכל לחיות ממשכרת של אלפים שקל בחדש? אם תעשה צעד כזה, המנגד לדעתי - לא אתמך בך יותר"!

"כרגע" - המשיך האברך ואמר לרבי חיים זצ"ל - "אני עובד, אבל נפשי חשקה בתורה. אם אלך ללמד, אבי יפסיק לתמך בי. אני מבקש ברכה שאזכה לשני שלחנות: גם שאצליח לעזב הכל ולהיות שקוע בלמוד, וגם שתהיה לי פרנסה ברווח כפי שהרגלתי, שאזכה לזבולון שיסכים לעשות אתי הסכם יששכר וזבולון".

"אין מציאות כזו", השיבו רבי חיים. "רק מי שמוכן להצטער ולחיות חיי צער, הוא זה שיכול לזכות במתנה להיות תלמיד חכם". "אולי כל זה אמור במי שלא היה מרגל מלכתחלה לחיות חיי רוחה", נסה האברך להתעקש.

"אבל אני שהתרגלתי כבר לרחבות, וגם אשתי התרגלה, יכול לבקש! הצמצום יכול להכריע את מי שהרגל לחיות ברחבות".

"אין אפשרות לבקש את שני הדברים", השיבו רבי חיים. "עליך להחליט במה אתה בוחר, מה אתה מעדיף יותר - חיי רחבות או חיי תורה"?...

האברך התלבט עם עצמו. המלחמה הפנימית נכרה היטב על פניו. לבסוף, בהחלטה נועזת, בחינת 'יש קונה עולמו בהחלטה אחת', אמר לרבי חיים: "אני בוחר בחיי תורה, ואני מבקש מהרב ברכה שאצליח בלמוד התורה הקדושה, ובאשר לפרנסה - אני מותר עליה! אחיה כפי שכל האברכים, ברוך השם, חיים".

"עכשו אני יכול לברך אותך", השיבו רבי חיים, גם בהצלחה בלמוד וגם שתהיה לך פרנסה ברוח".

והרב הסביר: "רציתי לשמע את ההחלטה! רציתי לשמע שזה עולה לך בחיים ללמד תורה! שאתה מוכן לותר על חיי העולם הזה למען הריבונו של עולם! לאחר שעשית זאת - אני מברך אותך שתהיה לך בעזרת השם גם הצלחה בלמוד וגם הצלחה בפרנסה". הכתוב אומר (תהלים ק"ה, ג) "ישמח לב מבקשי ה'", ואמר ה'חפץ חיים': עובדי ה' לא כתיב כאן, גם לא ישמח לב עושי מצוות. מה כן כתוב? "ישמח לב מבקשי ה'".

יהודי צריך להיות 'מבקש'. לחפש, לחזר, אחר התורה ומצוותיה. כשהתורה עולה לו בבריאות - הוא יצליח!