דבר העורך

כתוב בפרשה (י, ט"ו): "רק באבתיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

אומרת הגמרא (ברכות ס:): 'לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד' - בכל מארע שקורה לנו, עלינו להאמין ולומר 'גם זו לטובה. אבל למרות שאנחנו מאמינים ויודעים שהכל לטובה, אנחנו עדין לא מברכים על דברים רעים 'הטוב והמטיב': 'אמר רבי אחא בר חנינא, לא כעולם הזה העולם הבא, בעולם הזה על בשורות טובות אומר 'ברוך הטוב והמטיב', ועל בשורות רעות 'ברוך דין האמת', לעולם הבא - כלו הטוב והמטיב' (פסחים נ:).

אנחנו מאמינים ויודעים שהכל לטובה, אבל כיון שבעולם הזה זו רק אמונה כי לא מרגישים זאת ממש, לא מברכים 'הטוב והמטיב' אלא 'דין האמת'.

אמר רבי חיים פרידלנדר זצ"ל: מכאן יש ללמד לכל הברכות - לפני שאומרים כל ברכה צריכים להרגיש את הטובה שמברכים עליה. כל בקר אנחנו מברכים 'ברוך אתה ה'... שלא עשני גוי'.

אמר פעם הרב גמליאל רבינוביץ שליט"א: נולדתי במאה שערים, והרי מאה מטר ממאה שערים גרים הערבים במזרח ירושלים - כמה אני צריך לשמח ולהודות לקדוש ברוך הוא שנולדתי בצד הזה - כיהודי, ולא בצד השני בכפר הערבי.

האם הרגשנו פעם מאשרים על כך שאנו יהודים, ושאנו שומרי תורה ומצוות? כלל ישראל נקראים 'עם קרובו' (תהלים קמ"ח, י"ז) זו המציאות של כלל ישראל, קרבה טבעית אל בורא העולם, קרובים וחביבים לקדוש ברוך הוא - ל'בורא עולם' עצמו!

'חביבין ישראל שנקראו בנים למקום' (אבות ג, י"ד) - הקשר בין הקדוש ברוך הוא וכלל ישראל הוא כקשר בין אב לבן, קשר שלא יכול להנתק. ובכמה מקומות בחז"ל מובא הקשר החזק שיש לנו עם בורא העולם שנקראנו 'חביבין': 'חביבין ישראל לפני קדוש ברוך הוא יותר ממלאכי השרת' (חלין צ"א:).

'חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח" (אלא כל אחד מתפלל על עצמו - רש"י יומא נ"ב.).

'חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהן' (מגלה כ.).

'חביבין ישראל אף שהן טמאין - שכינה שרויה ביניהם, שנאמר השכן אתם בתוך טמאתם" (מדרש במדבר רבה ז, ח) אפלו במצב של חטא ונפילה הקדוש ברוך הוא אינו עוזב אותנו'.

לדאבוננו יש יהודים שחושבים שאולי הם נולדו בצד הלא נכון!... ספר הרב רבינוביץ שבחור אחד אמר לו שהוא היה מעדיף להולד גוי עשיר - גוי שלא יהיה חיב במצוות, ועשיר כדי שיוכל להנות מהעולם עד כמה שאפשר. אמר הרב גמליאל 'יש שאומרים את זה, ויש שחושבים את זה - אבל מה שאסור לומר, אסור גם לחשב'!

מספרים על הרב לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל שבוקר אחד כשהתחיל להתפלל שחרית הבחינו אנשים שהוא דלג על ברכת 'שלא עשני גוי'. לאחר התפלה שאלו אותו: למה דלגת על 'שלא עשני גוי'? ענה להם ר' לוי יצחק 'שלא עשני גוי' כבר ברכתי לפני כמה שעות! אתם חושבים שיכלתי לחכות? מיד כשהתעוררתי, מרב שמחה שהקדוש ברוך הוא עשה אותי יהודי ולא גוי, קפצתי וברכתי 'שלא עשני גוי'!