הלכות כבוד התורה ולומדיה: ספר תורה, ברכה על תלמיד חכם וקימה בפניו

הלכות "כבוד התורה ולומדיה" משו"ע ומפסקי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

א. הפניית גב לארון הקודש

לא יפנה גב לארון הקודש ולא לרבו בשעה שנפטר ממנו (עיין יומא נג.) אמנם הרב שדורש בבית הכנסת והציבור שהופכים פניהם למערב בשעת קבלת שבת ימשיכו במנהגם, שמנהג זה יסודתו בהררי קודש (יחו"ד ג יט).

ב. טלטול ספר תורה

יש מחמירים שלא לטלטל ספר תורה ממקום למקום (כף החיים קלה בשם הזוהר). ויש אומרים שהצריכו עשרה הוא רק לכבוד בעלמא ולא לאיסור, וכן מעשים בכל יום. וכשמוליכים אותו בהצנע לכת בתוך מכונית מיוחדת, נראה שיש להקל גם בלא עשרה אנשים (יבי"א ז נו).

ג. ישיבה על מיטה שספר תורה עליה

אסור לשבת על מיטה שספר תורה עליה, ודווקא בספר תורה יש לאסור ולא בשאר ספרים (שו"ע רפ"ב ז / ביבי"א ט כב). ונראה שהוא הדין שיש להקל במי שהולך לישון עם ספר בידו ורוצה להניח את הספר על המיטה.

ד. ברכה על תלמיד חכם וכבוד רבו

דין תלמיד חכם נוהג גם בזמן הזה, ולכן גם בזמן הזה הרואה תלמיד חכם גדול, המופלג בתורה וביראת ה' ומורה הוראות בישראל, יש לברך עליו בשם ומלכות "שחלק מחכמתו ליראיו", וחייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר משל אביו (יחוה דעת סי' עמ' עט וח"ה סי' סא).

ה. סדר הלימוד

תלמידי חכמים בתחילת הלימוד ישלשו את למודם: שליש בתנ"ך שליש במשנה ושליש בתלמוד. ואח"כ יפנה כל ימיו ללמוד התלמוד והפוסקים.

ובעלי בתים – אם יש ברשותם פחות משלוש שעות ביום, לא ילמדו אלא הלכות פסוקות, ואם יש להם יותר משלוש שעות ביום יוכלו להרחיב את למודם (הליכות עולם ח"ח עמ' שלז).

ו. קימה בפני תלמיד חכם

אין חיוב לעמוד בפני תלמיד חכם אלא אם כן נכנס לד' אמותיו, ורק לאביו ורבו המובהק צריך לעמוד מלא עיניו. הקם בפני תלמיד חכם צריך לעמוד עד שיצא מד' אמות שלו. אמנם אם הת"ח נעמד לידו לעיין בספר או לדבר עם אחר – רשאי לשבת (משנה הלכות ז קנב).