"אתה באמת חושב שהקב"ה יכול לסתום את הנקבים?" – סיפור על ברכת אשר יצר

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון וגו' (ח א)

"כל המצווה" – תרי"ג מצוות אינן אוסף מקרי, הכל הוא חטיבה אחת, גוף אחד, ולא ניתן לקיים או להחשיב חלק מהן בלבד על חשבון מצוות אחרות...

ומעתה אולי הלך מחשבותינו ישתנה כאשר נחוש בכאב וסבל באחד האיברים, התרופה היעילה תהיה פשפוש במעשינו. נתחיל לדפדף ולבדוק במה חטאנו, היכן נהגנו שלא כשורה, באיזו מצווה זילזלנו, ונקבל עלינו בע"ה לשוב בתשובה.

דוגמא נפלאה לכך נוכל ללמוד מהמעשה הבא שסיפר ר' רפאל ברנז נ"י, יו"ר המועצה הדתית בבת-ים:

הסיפור

"אני נוהג לברך את ברכת 'אשר יצר' בקול רם וכך אני משתדל להחדיר זאת לבני ביתי.

באחד הימים בירכתי את ברכת 'אשר יצר' בסלון דירתי, וכהרגלי בהתלהבות מיוחדת. אחד השכנים בבניין, יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, בא לדירתי ורצה לשוחח עמי על נושא מסוים. הוא כנראה מעולם לא זכה לשמוע את ברכת "אשר יצר" והנה לפתע הוא שומע את המילים: "וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת..."

הוא לא התאפק ושאל בצורה מזלזלת: 'אמור לי, אתה באמת חושב שהקב"ה יכול לסתום את הנקבים כך שאי אפשר להתקיים?'

השבתי לו בטון מפייס: 'דע לך, שהבורא עשה ועושה איתנו חסד גדול שאנחנו יכולים להוציא את נקבינו ללא שום בעיות, אבל אם ח"ו היה סותם את נקבינו אי אפשר היה להתקיים!'

השכן אינו מרפה: 'תגיד לי, פעם הייתה לך בעיה. הנה אני לא מברך ולא אומר שום דבר ואין לי שום בעיה בעניין!' 'אני מקוה שגם לא תהיה לך. תתפלל על זה!' – השבתי לו.

למחרת, אשתו של השכן מגיעה לביתנו כולה מבוהלת, ולשאלתי מה קרה היא השיבה בדאגה שבעלה אושפז בלילה בבית-הרפואה עקב עצירות קשה והוא סובל כאבי תופת.

'תתפלל עליו!' היא התחננה – 'אני מאמינה שזה קרה לו בגלל שהוא צחק אתמול מהעניין.' מיררה בבכי.

מיד קישרתי את הדברים ותוך דקות כבר הייתי אצלו בבית הרפואה. הזכרתי לו את שיחתנו מאמש, כמובן שהשכן לא היה צריך שום תזכורת, אך עם כל זה היה עדיין קשה לו להאמין בכך, כפי שאומרת הגמרא 'עביד איניש לאחזוקיה בדיבוריה' – אדם מוכן למות ולא להודות ולומר טעיתי...

לאחר שלושה ימים של אישפוז החליט הלה לקבל על עצמו לברך את ברכת 'אשר יצר' ולפלא... תוך שעות שוחרר מבית הרפואה כשהוא בריא... (אור דניאל)