"לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך" (כ', י"ג) - אתה מוכן לקחת הכל ממנו?

דרש רבי יעקב גלינסקי זצ"ל: יסוד גדול בהנהגת חיינו, יכולים אנו ללמד מאריכות הלשון "לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך", הרי הכל בכלל, ומדוע מפרט בתחלה בית, עבד, שור וחמור? אלא, באה התורה ללמדנו לקח מיחד ב"וכל אשר לרעך": אדם חומד את בית רעהו, פנטהאוז, וילה, גנה, מכונית מפארת, שטיחים מקיר לקיר, מטבח מפאר... מדוע לי אין?! האם הוא מכשר או נעלה ממני? אין זה הוגן, היכן הישר?! ועונים לו: הרגע, אתה צודק, אבל מצד שני אין זה צודק שתקבל רק את הוילה והמכונית שלו, ויחד עם זאת תשאיר ברשותך את הבריאות הטובה, את המדות הטובות, את המשפחה המאשרת, את השלוה שבביתך...

אם ברצונך - קום והתחלף עמו כליל, קומפלט. קח את המכונית שלו עם האולקוס, וכאבי הראש עם ה'מרבה נכסים מרבה דאגה' יומם וליל, עם הצרות מבית רחמנא לצלן, עם המזג הרע והתפרצויות החמה, הכל בכל. ואם אתה עדין מוכן, אות הוא שאינך יודע את מצבו. וזהו שנאמר: 'לא תחמד בית רעך... ושורו וחמרו וכל אשר לרעך', אל תסתכל על פרט זה או אחר, הסתכל על הכל בכל, וכבר לא תחמד מאומה...