"ויתחזק ישראל וישב על המטה" (מ"ח, ב) - מצוות ביקור חולים

הטור כותב שעיקר מצוות ביקור חולים היא בקשת הרחמים על החולה, וזה לשונו: ומצוה גדולה היא לבקר שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו, וגם מתוך שרואהו ומעיין בעניינו אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו ועושה שיכבדו וירבצו לפניו (יורה דעה של"ה א').

כתב השולחן ערוך (יו"ד של"ה ד') אין מבקרין החולה בג' שעות ראשונות של יום מפני שכל חולה מיקל עליו חוליו בבוקר ולא יחוש לבקש עליו רחמים, ולא בג' שעות אחרונות של יום שאז מכביד עליו חוליו ויתייאש מלבקש עליו רחמים.

וכתב הרמ"א וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים לא קיים המצוה (ומקורו מהבית יוסף בשם הרמב"ן).

אכן ב'אהבת חסד' (ח"ג פ"ג) כתב ה'חפץ חיים' ואם ביקר ולא ביקש לא קיים המצוה כדין.

המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל

כתב ה'שולחן ערוך' יכלול אותו בתוך חולי ישראל, שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל, שמתוך שכוללו עם אחרים תפילתו נשמעת יותר. (שם ס"ו ובש"ך, ומקורו מרש"י שבת י"ב).

ובשבת אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום' (אורח חיים סימן רפ"ז).

וכתב על זה הרמ"א ויש אומרים שאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו', וכן נהגו.

ה'מנחת אשר' (פרשת בהעלותך) כותב שנראה פשוט שמה שמברכין את החולה בברכת רפואה שלימה וכדומה אין די בזה לצאת ידי חובה התפילה, אלא צריך שישא תפילה ויעתיר בלבבו אצל מיטת החולה.

אכן ב'פלא יועץ' כתב שלפחות כל אדם יצא ידי חובה כאשר יאמר לו כשנפרד ממנו המקום ירפאך רפואה שלימה בתוך חולי עם ישראל.

ודעת הגרי"ש אלישיב שהדבר תלוי באופן האמירה, שאם אמר זאת בצורה של ברכה יוצא בזה דין בקשת רחמים, אבל אם אומרה באמירה בעלמא לא יצא (אשרי האיש יו"ד ח"ב).

ביקשו מהחזו"א להתפלל על חולה ולא זכרו את שמו

פעם ביקשו מ'החזון איש' להתפלל על חולה ולא זכרו את שמו, ואמר שיאמרו לו לכל הפחות באיזו עיר גר החולה, ואז התפלל בעד 'הזקן מרמת גן' (צדיק כתמר יפרח עמ' תכ"ד).

וכשביקשו מהקהילות יעקב להתפלל על הגר"י אברמסקי לא ידעו את שם אימו, והקהילות יעקב ביקש את שם אביו, וגם את זה לא ידעו, ואמר שמספיק 'רבי יחזקאל מחבר ספר 'חזון יחזקאל'.

ובשם ה'חזון איש' אמר שאם לא יודעים את שם אימו אפשר להזכירו בשמו הפרטי ובשם משפחתו (ארחות רבינו).

וכשמסרו לקהילות יעקב פיתקא עם שם הגר"י אברמסקי ושם אימו לא היה כתוב בה כל תואר, ואמר שצריך להוסיף 'הרב', וכן כשהביאו לו את שם הגר"ש רוזובסקי ושם אימו אמר שצריך להוסיף הרב (ארחות רבינו). וכן דעת בנו הגאון רבי חיים קנייבסקי שיאמר ר' פלוני.

אכן ב'ברכי יוסף' כתב שיאמר את שם התלמיד בלי תואר, שאין גבהות לפני המקום (דרשו קט"ז).

ברכת 'רפאנו'

כתב ה'משנה ברורה' (קט"ז סק"ג) שיכול להתפלל על חולים בברכת רפאנו, ויאמר: רפא נא פלוני בן פלונית רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל. כך יעשה שלא בפניו, אבל בפניו אין צריך להזכיר שמו.