דלג לתוכן הראשי
כוונות

זוגיות, שידוכים וחתונה

מתי לא מתחתנים? הימים שבהם אין עורכים חתונה

יש ימים שבהם אין עורכים חופה. בשבת וביום טוב – משום שהחופה היא מעשה קניין (שולחן ערוך אבן העזר סד, ה). בחול המועד – ״אין מערבין שמחה בשמחה״ (משנה מועד קטן א, ז; גמרא שם ח ע״ב). בימי ספירת העומר נוהגים שלא לישא אשה, זכר לתלמידי רבי עקיבא (אורח חיים תצג, א), ובין המצרים – מראש חודש אב, ולמנהג אשכנז כבר מי״ז בתמוז (אורח חיים תקנא, ב). גם אבל אינו נושא אשה תוך שלושים יום (קיצור שולחן ערוך ריג, א). בפרטים – איזה ימים בספירה מותרים, מה עושים כשיש לחץ – המנהגים שונים, ושואלים רב לפי מנהג המשפחה.

שבת, חג וחול המועד

״אין כונסין בתולה לחופה בשבת, לפי שעל ידי החופה זוכה במציאתה ובמעשה ידיה... והוה ליה כקונה קנין בשבת״ (שולחן ערוך אבן העזר סד, ה). והמשנה (מועד קטן א, ז) קובעת: ״אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות... מפני ששמחה היא לו״. הגמרא (מועד קטן ח ע״ב) מסבירה: ״אין מערבין שמחה בשמחה״ – כל שמחה צריכה את מקומה. כך פוסקים הרמב״ם והשולחן ערוך (אורח חיים תקמו, א), וקיצור שולחן ערוך קד, יז. מותר לארס בחול המועד – ושם, כאמור, ״שמא יקדמנו אחר״.

מאותו טעם כתב הקיצור (קמה, כו) שאין עושים שתי חופות לשני אחים או לשתי אחיות ביום אחד, ויש אומרים שאף לא בשבוע אחד – ״וראיה מיעקב אבינו, דכתיב: מלא שבוע זאת״ (בראשית כט, כז).

ספירת העומר

״נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל״ג בעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא״ (אורח חיים תצג, א). מקור המאורע בגמרא (יבמות סב ע״ב): ״שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא... וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה״. השולחן ערוך מוסיף ש״לארס ולקדש – שפיר דמי״, ועשיית שידוכים מותרת בכל הימים (קיצור קכ, ט).

באיזה חלק של הספירה נוהגים אבלות – זה תלוי במנהג: יש הנוהגים עד ל״ג בעומר, ויש הנוהגים בחלק אחר של הספירה. על כך בפירוט במאמר מנהגי אבלות בספירה. יש לברר את מנהג המשפחה לפני שקובעים תאריך.

בין המצרים

השולחן ערוך (אורח חיים תקנא, ב) כותב שמראש חודש אב עד התענית ״אין נושאין נשים״, והרמ״א מוסיף: ״ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי״ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב״. קיצור שולחן ערוך (קכב, א) מסביר: ״כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה״. רבים מבני ספרד נוהגים להקל עד ראש חודש אב, ושואלים רב לפי המנהג. על הימים האלה – במאמר בין המצרים.

אבלות, וימים נוספים

״כל שלשים, אסור לשא אשה. וכן אשה שהיא אבלה, אסורה שתנשא עד לאחר שלשים״ (קיצור שולחן ערוך ריג, א). אלמן שמתה אשתו – יש לו זמן המתנה ארוך יותר, על כך במאמר נישואין שניים. ובמקרים חריגים, כשהחתונה כבר נקבעה ואירע אבל – יש דינים מיוחדים, ושואלים רב מיד.

יש מנהגים נוספים: הקיצור (קל, ד) כותב שנוהגים שלא לערוך נישואין בעשרת ימי תשובה, ו״נוהגין שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, לסימן טוב״ (קמז, א). אלה מנהגים ולא איסורים, והם משתנים מקהילה לקהילה. כדי לבדוק תאריך מבחינת הלוח – אפשר להיעזר בכלי לבדיקת תאריך חתונה.

טעויות נפוצות

  • לקבוע אולם לפני שבודקים את מנהג המשפחה בספירה ובבין המצרים.
  • לחשוב שגם אירוסין ושידוכים אסורים בספירה. ״לארס ולקדש – שפיר דמי״, ושידוכים מותרים בכל הימים.
  • להניח שמנהג אחד מחייב את כולם. בספירה ובבין המצרים יש מנהגים שונים לאשכנזים ולספרדים.

שאלות נפוצות

למה לא מתחתנים בחול המועד?

כי ״אין מערבין שמחה בשמחה״ (מועד קטן ח ע״ב). שמחת החג ושמחת החתונה צריכות כל אחת את מקומה.

עד מתי לא מתחתנים בספירת העומר?

השולחן ערוך (אורח חיים תצג, א) כותב עד ל״ג בעומר. יש מנהגים שונים בחלקי הספירה – בודקים את מנהג המשפחה ושואלים רב.

האם מתחתנים בשלושת השבועות?

השולחן ערוך אוסר מראש חודש אב, והרמ״א כותב שנוהגים להחמיר מי״ז בתמוז (אורח חיים תקנא, ב). מנהגי הספרדים שונים – שואלים רב.

האם מותר להתחתן ביום שישי?

השולחן ערוך (אבן העזר סד, ג) כותב ש״פשט המנהג לישא נשים בערב שבת״, ובלבד שמכינים את הסעודה מראש. בשבת עצמה אין עורכים חופה.

עוד בזוגיות, שידוכים וחתונה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.