דלג לתוכן הראשי
כוונות

זוגיות, שידוכים וחתונה

השנה הראשונה לנישואין – ״ושמח את אשתו אשר לקח״

התורה קובעת: ״כי יקח איש אשה חדשה – לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר; נקי יהיה לביתו שנה אחת, ושמח את אשתו אשר לקח״ (דברים כד, ה). המשנה (סוטה ח, ד) והגמרא (סוטה מג ע״א) מונות את הנושא אשה בין אלה ״שאין זזין ממקומן״, והרמב״ם (מלכים ז, י–יא) פוסק שאין מטריחים אותו לשום דבר כל השנה – לא לצורכי העיר ולא לצורכי הצבא. רש״י מדגיש שהכוונה ״ישמח את אשתו״ – החתן אחראי לשמחתה. מכאן נהגו לראות בשנה הראשונה זמן מיוחד של בניית הקשר: להיות בבית, להקשיב ולשמח.

הפסוק והמצווה

״כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח״ (דברים כד, ה). יש כאן שני חלקים: איסור – לא לשלוח את החתן לצבא או לכל משימה ציבורית, ומצווה – ״ושמח את אשתו״. בספר המצוות ובספר החינוך נמנו כאן מצוות עשה ולא תעשה.

גם בפרשת שופטים, בדברי הכהן לפני המלחמה, נאמר: ״ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה – ילך וישב לביתו״ (דברים כ, ז). התורה רואה בבניית בית חדש ערך שעומד גם מול צורכי המלחמה.

״אלו שאין זזין ממקומן״

המשנה במסכת סוטה (סוטה ח, ד) והגמרא (סוטה מג ע״א) מבחינות בין מי שחוזר מן המלחמה לבין ״אלו שאין זזין ממקומן: בנה בית וחנכו, נטע כרם וחללו, הנושא את ארוסתו, הכונס את יבמתו״ – ודורשות את הפסוק: ״לביתו – זה ביתו, יהיה – זה כרמו, ושמח את אשתו – זו אשתו״.

הרמב״ם (מלכים ז, י–יא) פוסק: ״ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר בעולם... כל השנה אין מספק מים ומזון, ולא מתקן דרך, ולא שומר בחומה״. כלומר, השנה הראשונה מוקדשת לבית.

לשמח – לא רק לשמוח

רש״י על הפסוק מעיר שהפירוש הוא ״ישמח את אשתו״ – החתן משמח אותה – ולא רק ״ישמח עם אשתו״. ההדגשה הזו משנה את נקודת המבט: השנה הראשונה אינה רק זמן נעים לחתן, אלא אחריות שלו לשמחתה של אשתו, שעזבה את בית הוריה ובונה איתו בית חדש.

השמחה מתחילה כבר בשבעת ימי המשתה: ״הנושא בתולה צריך לשמוח עמה ז׳ ימים, שלא יעשה מלאכה ולא ישא ויתן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עמה״ (אבן העזר סד, א). על ימי שבע ברכות – במאמר שבע ברכות. השנה הראשונה היא המשך של אותה שמחה, בקצב של חיים רגילים.

בימינו

רוב הזוגות אינם יוצאים למלחמה בשנה הראשונה, אבל העיקרון חל על כל מה ש״מוציא מן הבית״: נסיעות ארוכות, עומס עבודה, התחייבויות ציבוריות. פוסקים רבים דנו מה נכלל בכך בזמן הזה – נסיעה לתקופה ארוכה, שירות מילואים, ועוד – ובשאלה מעשית כזו שואלים רב.

ובעיקר: השנה הראשונה היא זמן ללמוד זה את זה. ״ראה חיים עם אשה אשר אהבת״ (קהלת ט). זה הזמן לבנות הרגלים טובים – להקשיב, לומר תודה, לדבר בנחת – ולפעמים גם ללמוד איך מתמודדים עם ויכוח, על כך במאמר ויכוחים בבית. ועל היחסים עם ההורים של שני הצדדים, שמשתנים בשנה הזו – כבוד חמיו וחמותו.

טעויות נפוצות

  • לחשוב שהמצווה היא רק פטור מצבא. ״ושמח את אשתו״ היא מצווה חיובית.
  • להבין ״ושמח״ כשמחת החתן לעצמו. רש״י מפרש שהוא משמח את אשתו.
  • למלא את השנה הראשונה בהתחייבויות מחוץ לבית, ולדחות את בניית הקשר ״לאחר כך״.

שאלות נפוצות

מה המקור ל״שנה ראשונה״?

״נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח״ (דברים כד, ה). המשנה בסוטה ח, ד והרמב״ם בהלכות מלכים ז, י–יא מפרטים את הדין.

האם חתן פטור ממילואים?

מן התורה החתן אינו יוצא לצבא בשנה הראשונה (רמב״ם מלכים ז, י). איך הדבר חל על שירות בימינו – זו שאלה לרב.

מה פירוש ״ושמח את אשתו״?

לפי רש״י – החתן משמח את אשתו. זו אחריות שלו לשמחתה, ולא רק זמן של שמחה לעצמו.

האם המצווה חלה גם בנישואין שניים?

המשנה מונה ״הנושא את ארוסתו״ בלי הבחנה. יש דיונים בפוסקים על אלמן שנשא אלמנה – שואלים רב.

עוד בזוגיות, שידוכים וחתונה

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.