שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקמ״ו

דיני אירוסין ונשואין בחול המועד

5 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין ומותר לארס ובלבד שלא יעשו סעוד' אירוסין הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין ומותר לעשו' ריקודין ומחולות לעשו' סעודת האריס עם מריעיו שלא בבי' ארוסתו וכן לסעוד הארוס בבי' ארוסתו שלא בשעת אירוסין מותר:

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (א) אין נושאין נשים במועד – דאין מערבין שמחה בשמחה ואפילו נשואין בלבד בלא סעודה ג"כ אסור. וכתבו האחרונים דהא דאין מערבין שמחה בשמחה דוקא באדם אחד אבל מותר לשני בני אדם לפיכך מותר לעשות חופת יתום ויתומה או עני עם שמחת נשואי בניו ביום אחד אכן משני אחים או שתי אחיות או אח ואחות נזהרין שלא לעשות ביום אחד:

   (ב) ומותר לארס – דהיינו אפילו לקדש דבאירוסין לבד ליכא שמחה וכ"ש שמותר להתקשר בתנאים לשידוך בחוה"מ כנהוג בינינו. והסעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים הט"ז אוסר כמו לענין אירוסין אבל שארי אחרונים מקילין בזה דלא חשיב שמחה כאירוסין ועכ"פ אם אינו עושה סעודה גמורה כ"א מרקחת וכדומה בודאי אין להחמיר:

   (ג) הארוס בבית ארוסתו וכו' – ר"ל אימתי אסור לעשות סעודת אירוסין דוקא אם נעשית בבית ארוסתו וגם בשעת האירוסין אבל אם חסר תנאי אחד מותר וכדמפרש לקמיה:

   (ד) בשעת אירוסין – היינו כשעושה האירוסין בתוך הסעודה או שעושה הסעודה תיכף אחריה הא זמן מופלג י"ל דשרי אף באותו יום ויש מאחרונים שמחמירין בזה וכשעושה האירוסין ביום זה והסעודה ביום אחר בודאי יש להקל:

   (ה) ריקודין ומחולות – ואפילו בבית ארוסתו דזה לא מיקרי שמחה [ריב"ש]:

   (ו) מותר – דכל זה לא נקרא סעודת אירוסין:

2. סעיף ב׳

   מותר להחזיר גרושתו מן הנשואין:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ז) מותר להחזיר וכו' – דאינה שמחה לו כ"כ. ולענין סעודה משמע בב"י דיש להחמיר ויש מאחרונים שמצדדין להקל ולעשות הסעודה שלא ביום הנשואין בודאי יש לסמוך להקל:

   (ח) הנשואין – אבל אם גירשה מן האירוסין אסור להחזירה ולכונסה ואפילו לארס אותה בלבד ולעשות סעודה ג"כ אסור דכיון דלא נשאה מעולם היא עתה חדשה לו ואיכא שמחה:

3. סעיף ג׳

   הכל מותרים לישא בערב הרגל ולעשות סעודה ברגל בין בתולות בין אלמנות:

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ט) בערב הרגל – האחרונים כתבו דיש ליזהר לכתחלה לעשות הנשואין בשחרית כדי שיהא יכול לשמוח עמה יום אחד קודם הרגל וגם שיהא יכול לעשות סעודה ראשונה בחול ואם מאיזה סיבה נתאחר והוא שעת הדחק מתיר הא"ר לישא אפילו סמוך לחשיכה. ועיין במ"א שכתב דבמדינותינו המנהג שלא לישא כלל בעיו"ט אכן אם יש צורך גדול בדבר אין להחמיר:

   (י) ולעשות סעודה ברגל – שאין עיקר השמחה אלא תחלת הנשואין ואע"פ שמשמחין בסעודת הנשואין כל שבעה שרי ומשמע דאפילו בלילה שרי לעשות סעודה דהוא יום אחר ועיין במ"א דדעתו דהלילה נגרר אחר היום ואסור לעשות סעודה הראשונה בלילה וכתב דמטעם זה נהגו שלא לישא בערב הרגל אכן בשעת הדחק כתב הא"ר והמור וקציעה דמותר לישא ערב הרגל ולעשות סעודה בלילה:

4. סעיף ד׳

   מותר לעשות ברגל סעודת ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן:

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (יא) מותר לעשות וכו' – ואין נ"מ בין היו בזמנן ובין שלא בזמנן דלא חשיבי שמחה אלא סעודת נישואין ואירוסין בלבד [אחרונים]:

5. סעיף ה׳

   עושה אשה כל תכשיטה במועד כוחלת ופוקסת (פי' מחלקת שערה לכאן ולכאן רש"י) ומעבר' סרק על פניה וטופלת עצמה בסיד וכיוצא בו והוא שתוכל לסלקו במועד ומעברת שער מבית השחי ומבית הערוה בין ביד בין בכלי ומעברת סכין על פדחתה:

   משנה ברורה (6 סעיפים קטנים)

   (יב) מחלקת שערה – ויש שפירשו שעושה כמין עבותות והתוספות פירשו שנותנת חוט של בצק על פניה כדי להאדים הבשר:

   (יג) בסיד – להשיר השער ולעדן הבשר:

   (יד) והוא וכו' – אסיד קאי:

   (טו) במועד – הטעם שכל שהיא טופלת בסיד מצירה היא שניוול הוא לה אלא כיון ששמחה הוא לה כשתסלק הסיד ע"כ מותר מפני שמחת יו"ט שתהיה אח"כ:

   (טז) ומעברת שער מבית השחי וכו' – אבל מראשה אסור גילוח ותספורת בחוה"מ באשה כמו באיש [הגר"א ופמ"ג]:

   (יז) ומעברת סכין – כלומר שמעברת השער בסכין:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה