מהם קידושין? ״האשה נקנית בשלוש דרכים״ – ההסבר ההלכתי

לפני מתן תורה ואחריו

הרמב״ם פותח את הלכות אישות (פרק א, א) בתיאור: ״קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק, אם רצה הוא והיא לשאת אותה – מכניסה לתוך ביתו... ותהיה לו לאשה. כיון שניתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לשאת אשה – יקנה אותה תחילה בפני עדים״, מן הפסוק ״כי יקח איש אשה״ (דברים כב, יג). התורה הפכה את הנישואין ממעשה פרטי למעשה מקודש וגלוי, שיש לו עדים והגדרה ברורה.

״ולקוחין אלו מצות עשה של תורה הם״, ממשיך הרמב״ם (א, ב), ״והן הנקראין קדושין או ארוסין בכל מקום״. המשמעות: מרגע הקידושין האישה היא ״אשת איש״, ואם ירצו להיפרד – צריך גט (א, ג).

״האשה נקנית בשלוש דרכים״

המשנה הראשונה של מסכת קידושין (קידושין א, א): ״האשה נקנית בשלוש דרכים... בכסף, בשטר ובביאה״, ונחלקו בית שמאי ובית הלל אם צריך דינר או די בפרוטה – והלכה כבית הלל, ״בפרוטה ובשוה פרוטה״. הגמרא (קידושין ב ע״א) לומדת את הקידושין בכסף מ״קיחה קיחה משדה עפרון״ – אותה מילה שבה קנה אברהם את מערת המכפלה.

המילה ״קנין״ מטעה בעברית של היום. בגמרא (קידושין ב ע״ב) מוסבר שהמילה ״מקודשת״ פירושה ״שאסרה על כל העולם כהקדש״ – כלומר, הקידושין מייחדים את האישה לבעלה כמו שהקדש מיוחד לבית המקדש. זו בלעדיות הדדית ומקודשת, לא בעלות.

טבעת, עדים והנוסח

השולחן ערוך (אבן העזר כז, א) מתאר: ״נותן לה בפני שנים פרוטה או שוה פרוטה, ואומר לה: הרי את מקודשת לי בזה״, והרמ״א מוסיף שנוהגים לומר ״כדת משה וישראל״ ולקדש בטבעת. העדים הם חלק מעצם המעשה – ״אין דבר שבערוה פחות משנים״ (קידושין סו ע״א) – ולכן מקפידים שיהיו כשרים ושאינם קרובים.

״מצוה בו יותר מבשלוחו״ (קידושין מא ע״א; רמב״ם אישות ג, יט) – עדיף שהחתן יקדש בעצמו ולא על ידי שליח. ובלי קידושין ״כראוי״ – אין האישה נחשבת אשת איש (אבן העזר כו, א). את סדר הטקס עצמו – ברכת האירוסין, הטבעת והכתובה – מסביר המאמר סדר החופה והקידושין.

רצון האישה, ושני שלבים

״אין האשה מתקדשת אלא לרצונה, והמקדש אשה בעל כרחה – אינה מקודשת״ (רמב״ם אישות ד, א). ההסכמה של הכלה היא תנאי לחלות הקידושין, לא רק המלצה.

הנישואין נעשים בשני שלבים: אירוסין (קידושין), ואחריהם נישואין – החופה. בזמן חז״ל עברה ביניהם לפעמים שנה, ובזמן הזה הארוסה ״אסורה לבעלה מדברי סופרים כל זמן שהיא בבית אביה״ (רמב״ם אישות י, א). ״כיון שנכנסה הארוסה לחופה – הרי זו מותרת... והרי היא אשתו גמורה לכל דבר״ (י, ב). בימינו עושים את שניהם יחד, תחת החופה. ה״אירוסין״ של היום (ווארט, תנאים) הם הבטחה לנישואין ואינם קידושין – על כך במאמר תנאים ואירוסין.

טעויות נפוצות

• לחשוב שה״אירוסין״ של היום (ווארט או תנאים) הם קידושין. הם הבטחה בלבד; הקידושין נעשים תחת החופה.
• להבין ״האשה נקנית״ כבעלות. הקידושין יוצרים מעמד של קדושה ובלעדיות הדדית, ״כהקדש״.
• לחשוב שהעדים הם עניין טקסי. בלי שני עדים כשרים אין קידושין.
• לחשוב שקידושין ״בצחוק״ או בלי כוונה אינם כלום. קידושין לפני עדים עלולים לחול – ואז צריך גט. לא משחקים בזה.