יום כיפור קטן – מה זה ומתי אומרים

הרעיון

חודש חדש הוא התחלה חדשה, וכמו שלפני השנה החדשה יש יום כיפור, יש שנהגו לעשות ״חשבון נפש״ קטן גם לפני כל חודש. הדימוי מבוסס על חידוש הירח: הלבנה מתמעטת ונעלמת, ואז מתחדשת – ובערב ראש חודש, כשהיא כמעט אינה נראית, מתאים לעצור ולחשוב.

המנהג אינו מוזכר בגמרא. הוא נוסד בצפת בתקופת המקובלים, ומשם התפשט לקהילות רבות. כיום הוא נהוג בעיקר אצל יחידים ובקהילות מסוימות, ויש בתי כנסת שבהם יש מניין מיוחד למנחה של יום כיפור קטן.

מה עושים

• תפילת מנחה מיוחדת – אחרי העמידה, ולעיתים בחזרת הש״ץ, אומרים סליחות, וידוי ופיוטים. הנוסח מופיע בסידורים רבים בשם ״סדר יום כיפור קטן״.
• תענית – יש הנוהגים לצום עד מנחה או עד הערב. התענית היא מנהג אישי; מי שאינו בריא, או שהצום פוגע בעבודתו או בלימודו, אינו נוהג בה. בכל ספק בריאותי – פונים לרופא.
• צדקה – יש הנוהגים לתת צדקה ביום זה, כחלק מהתשובה.
• חשבון נפש – גם מי שאינו מתענה ואינו אומר את הסדר המלא יכול להקדיש כמה דקות לשאלה: מה הייתי רוצה לתקן בחודש הבא?

מתי בדיוק

יום כיפור קטן חל בערב ראש חודש. כשראש חודש נמשך יומיים, ערב ראש חודש הוא היום שלפני היום הראשון – כלומר כ״ט בחודש.

כשערב ראש חודש חל בשבת או ביום שישי, מקדימים ליום חמישי, כדי שלא להתענות ולא לומר סליחות בשבת ובערב שבת.

חודשים שבהם לא אומרים

יש חודשים שבהם ערב ראש החודש חל בזמן שאין אומרים בו תחנון או שהוא יום מיוחד, ולכן לא עושים בו יום כיפור קטן. כך, למשל, ערב ראש חודש טבת חל בחנוכה; ערב ראש חודש אייר חל בחודש ניסן, שאין אומרים בו תחנון; וערב ראש חודש תשרי הוא ערב ראש השנה, שיש בו סליחות משלו. בעוד חודשים יש מנהגים שונים, ונוהגים לפי הסידור והקהילה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שיום כיפור קטן הוא תענית חובה כמו צום גדליה.
• להתענות בשבת או ביום שישי במקום להקדים ליום חמישי.
• לצום למרות בעיה רפואית – התענית היא מנהג רשות.
• לבלבל בין יום כיפור קטן לבין שבת מברכים, שהיא שבת של שמחה.