"השבת היא מקור הברכה" – ה"חפץ חיים" והעשיר שביקש לחלל עוד שלוש שבתות – סיפור

ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (ל יט)

מסופר על עשיר גדול שחי בזמנו של ה"חפץ חיים" זצ"ל, אך כגודל עושרו וממונו, כך גודל צרותיו שהתבטאו במחלתו הקשה ומחלות בני ביתו, אשר כל הרופאים אמרו נואש מלמצוא מרפא למחלותיהם. יהודי זה היה רחוק מקיום תורה ומצוות ואף הפעיל את עסקיו בשבתות ובחגים.

לימים, נזדמן לעשיר להיפגש עם סוחר גדול שהיה ירא שמים ומדקדק במצוות, באותה הזדמנות תינה לפניו את צערו, באומרו שכל ממונו הרב לא שווה בעיניו למאומה בו בזמן שהוא ומשפחתו סובלים ייסורים קשים ומרים ובמיני מחלות חשוכות מרפא. הסוחר הציע לעשיר לגשת אל הגאון ה"חפץ חיים" ולבקש ממנו את ברכתו, העשיר דחה את ההצעה אך הסוחר הפציר בו מאוד עד ששכנעו לגשת אל הצדיק.

כשנכנס לבית הרב פרץ מגרונו בכי מר ובתוך כך סיפר ל"חפץ חיים" זצ"ל, את הייסורים והמחלות שלו ושל בני ביתו, וביקש מהרב שיואיל בטובו לברכו. אך הרב במקום לברכו, הורה לו: "תן לי את ידך", אז לחץ הרב את ידי העשיר ואמר: "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה" – אם ברצונך ברכה, תתחיל לשמור שבת ואז הברכה תבוא מאליה.

התנצל העשיר בפני הרב ואמר: אדוני הרב! וכי סבור אתה שאני יכול בקלות לשמור את השבת?! הרי יש תחת ידי עשרות מפעלים וסגירתם ביום שבת תגרום לי הפסד של הון עצום! כשמוע הרב את דברי העשיר, שוב לחץ את ידו באמרו: "לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"! והרי כבר אמרתי לך שהשבת היא מקור הברכה, ואם תשמור את השבת הברכה תבוא מאליה.

העשיר לא ידע נפשו מרוב צער ולא היה מענה בפיו, אך לאחר זמן מה התעורר ממחשבתו ואמר: "אדוני הרב, חשבתי ברגע על פתרון נפלא, הרי בעוד שעשרים יום תסתיים השנה הנוכחית, ואז אסכם את ההכנסות וההוצאות של כל המפעלים והחנויות, ולאחר מכן אתחיל לשמור את השבת, ואם כן, תרשה לי, אדוני הרב, לחלל רק עוד שלוש שבתות".

כששמע הצדיק דברים אלו, התפרץ בבכי ואמר: "בני, בני, וכי אתה חושב שהשבת היא שלי, שאוכל להרשות לך לחלל אותה?! אילו השבת הייתה שלי באופן פרטי לא היה איכפת לי להרשות לך לחלל כמה וכמה שבתות, אולם השבת היא של הקדוש ברוך הוא בורא כל העולמות ואם כן איך אוכל להעיז להרשות לך לחלל שלוש שבתות?"

העשיר התרגש מדבריו של ה"חפץ חיים" זצ"ל, ובקול חנוק מדמעות אמר: "אדוני הרב, אילו הייתי יודע שהשבת היא כל כך חמורה, לא הייתי מעז לחלל אפילו שבת אחת, ומקבל אני בלב שלם להתחיל לשמור שבת!" אז ברכו הצדיק בברכת רפואה שלימה לו ולכל בני משפחתו. ואכן לא עברו ימים מועטים וכולם התרפאו ברפואה שלימה, ומני אז שקד על שמירת השבת והתחיל להתחזק אף בשאר המצוות. (שולחן ערוך)