"ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" – החפץ חיים שצם ארבעים יום בסתר עבור תלמידו

ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה (כז יז)

מסופר על החפץ חיים זצ"ל, שפעם ניגש אליו תלמיד, אשר אובחנה אצלו מחלה שאיימה על חייו, כדי לבקש ממנו ברכה. הוא סיפר לחפץ חיים שהרופאים כבר נואשו לרפאותו, ואמרו לו ולמשפחתו שהם אינם יודעים מזור למחלתו.

החפץ חיים הקשיב לתלמיד הצעיר, ואמר לו שיתן לו עצה למחלתו, אך בתנאי שלעולם לא יספר על כך לאיש. כמובן שהתלמיד הסכים, והחפץ חיים הורה לו ללכת לתלמיד חכם מסויים המתגורר בעירה קטנה והוא יתן לו ברכה, התלמיד פנה לאותו תלמיד חכם ותוך תקופה קצרה ובאופן לא יאומן החלים. הוא המשיך בלימודיו בישיבה ובסופו של דבר עקר מראדין, הקים משפחה, וכפי שהבטיח לחפץ חיים מעולם לא סיפר לאיש אודות מחלתו והחלמתו.

אחרי עשרים שנה חלתה גיסתו של אותו תלמיד במחלה מסתורית, עד מהרה התברר לו שהיא סובלת מאותה מחלה שהוא סבל ממנה בעבר. אך מיד נזכר הוא בהבטחתו לחפץ חיים שלא לספר לאיש על דרך רפואתו ולכן לא סיפר. אולם אשתו זכרה שפעם דיבר עמה על מחלה מסתורית שסבל ממנה בעבר והחלים. ניסתה לדובבו. אך בכל פעם שדיברה על כך התחמק וסירב לדבר, ככל שניסה לערפל את דבריו לחצה עליו אשתו שידבר, בתקווה שסודו יעזור להציל את חיי אחותה. וכך הפצירו בו אשתו וגיסתו מידי יום שיגלה להם את אשר קרה לו ואיך נרפא, אך הוא הסביר להם שזהו סוד שנבצר ממנו לגלות. לבסוף נחלשה התנגדותו, וחשב באופן הגיוני שאחרי כל כך הרבה שנים שהוא מילא את אזהרתו של החפץ חיים יכול הוא לגלות את סודו.

בלית ברירה, סיפר לאשתו את אשר קרה לו, על הופעתו לפני רבו ועל עצת הצדיק ללכת אל תלמיד חכם מסויים בעיירה קטנה הרחוקה מראדין. אשתו וגיסתו נתמלאו תקוה, אולי תהא זו הצלחה. אולם זמן קצר לאחר מכן החל פתאום להרגיש רע. נבהל מאוד ואמר לאשתו שעליו לנסוע מיד אל החפץ חיים, עשה את הדרך הארוכה לראדין אל החפץ חיים שהיה אז זקן וחלש. החפץ חיים זכר את פגישתם והקשיב לסיפורו של האיש. ואז ענה החפץ חיים בשקט ולאט: 'הלוואי ויכולתי לעזור לך, אך מה אוכל לעשות? כשהיתה לך המחלה לראשונה, הייתי צעיר וצמתי ארבעים יום עבורך כדי שתתרפא, היום אני כבר זקן מידי ואינני יכול לצום כמו אז'.

יהודים יקרים, שימו לב! לא רק שהחפץ חיים צם ארבעים יום לרפואתו של התלמיד, אלא העמיד את הדברים בצורה כזאת שיראה כאילו הודות לברכתו של תלמיד חכם אחר נתרפא התלמיד. אלו מנהיגיו של עם ישראל, אשרי העם שככה לו. (עונג לשלחן שבת)