שאלות ותשובות · זוגיות ושידוכים

שידוכים – שאלות ותשובות

18 שאלות בנושא שידוכים, מתוך שאלות ותשובות בזוגיות ושידוכים.

• על מה מוותרים בשידוכים ועל מה לא?

  אין רשימה הלכתית קבועה, אבל חז״ל לימדו מה עיקר: מידות טובות, יראת שמים, משפחה טובה ומשיכה והתאמה אמיתית – ״אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה״. על דברים חיצוניים ומשניים אפשר לוותר; על מידות, ערכים ומשיכה בסיסית – לא. בהתלבטות מתייעצים עם רב או מדריך.

• למה יש עיכובים בשידוך?

  חז״ל אמרו ש״קשה לזווגן כקריעת ים סוף״ – גם כשהזיווג נקבע מן השמים, הדרך אליו יכולה להיות ארוכה. אין לדעת את חשבונות שמים, ואין לראות בעיכוב עונש. עושים השתדלות, מתפללים, מתייעצים עם אנשים קרובים ומאמינים שהעיכוב אינו חוסר מזל אלא חלק מהדרך.

• באיזה גיל צריך להתחתן לפי ההלכה?

  המשנה באבות אומרת ״בן שמונה עשרה לחופה״, והשולחן ערוך פוסק שמצווה לשאת אישה בגיל שמונה עשרה, ולא לעבור את גיל עשרים בלי אישה – חוץ ממי שעוסק בתורה ומתיירא שהפרנסה תבטל אותו. אצל אישה אין גיל מחייב. בפועל, הזמן הנכון תלוי בבשלות ובמציאת ההתאמה.

• האם מותר לצאת לפגישות בלי שדכן?

  כן. אין חובה הלכתית בשדכן; השדכן הוא דרך מקובלת ומבורכת, אבל גם היכרות דרך חברים, משפחה או אתר היכרויות ראוי – מותרת. מה שחשוב הוא שהפגישות יהיו לשם נישואין, בצניעות ובשמירה על דיני ייחוד ונגיעה, ושיבררו על הצד השני כראוי.

• כמה פגישות צריך לפני שמחליטים?

  אין מספר קבוע בהלכה. בקהילות שונות נוהגים מכמה פגישות ועד חודשים של היכרות, לפי הגיל, הבשלות והמנהג. ההלכה דורשת היכרות אמיתית – ״עד שיראנה״ – ולכן לא מחליטים לפני שמכירים מספיק כדי לדעת שיש התאמה, משיכה ורצון. כדאי להתייעץ עם מדריך.

• האם מותר לבדוק מידע על הצד השני לפני פגישה?

  כן. בירור לפני שידוך הוא ״לשון הרע לתועלת״, שמותר – ואף נחוץ – כשהשואל צריך את המידע להחלטה, והמשיב אומר רק מה שנכון ונוגע לעניין, בלי הגזמה ובלי שנאה. החפץ חיים מפרט את התנאים. אסור לספר דברים שאינם נוגעים לשידוך או שאינם ודאיים.

• האם מותר להתחתן עם מישהו בעל אותו שם כמו אמא שלי?

  אין בזה איסור הלכתי. בצוואת רבי יהודה החסיד נאמר שלא יישא אדם אישה ששמה כשם אמו, ואשכנזים רבים חששו לכך. הפוסקים הקלו כשמוסיפים או משנים שם, ויש שלא חששו כלל. ספרדים בדרך כלל אינם מקפידים. לא כדאי לפסול שידוך טוב בגלל זה – שואלים רב.

• האם כהן יכול להתחתן עם גרושה?

  לא. התורה אוסרת על כהן לשאת גרושה – ״ואשה גרושה מאישה לא יקחו״ – והשולחן ערוך פוסק שזה איסור תורה, ואפילו ״ריח גט״ אוסר. כהן אסור גם בגיורת ובחלוצה. הרבנות לא תערוך נישואין כאלה, וילדים מנישואין כאלה הם ״חללים״, שאינם כהנים לעניין הכהונה.

• מה זה זיווג מן השמיים – באשרט?

  חז״ל אמרו ש״ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני״ – לכל אדם יש זיווג מן השמים, ומכאן הביטוי ״באשרט״ (יידיש: מה שנגזר). אבל זה לא מבטל את הבחירה ואת ההשתדלות: צריך לחפש, לבחור בתבונה ולהתפלל.

• מה עושים כשההורים מתנגדים לשידוך?

  קודם מקשיבים להם באמת: לפעמים הם רואים דבר חשוב. אם הטענה אינה עניין הלכתי או מהותי, הרמ״א פוסק שהבן אינו חייב לשמוע להוריו בבחירת אישה. ובכל זאת עושים זאת בכבוד, בלי לנתק, ובעזרת רב שמגשר. בדרך כלל עם הזמן ההורים מתקרבים.

• האם מותר לבדוק תאימות גנטית לפני חתונה – דור ישרים?

  מותר, ורבים מגדולי הפוסקים אף עודדו זאת. ההלכה מחייבת להתרחק מסכנה, ובדיקה גנטית מונעת מחלות קשות. ״דור ישרים״ בודק נשאות למחלות תורשתיות בלי לגלות לאיש את התוצאה האישית – רק אם שני המועמדים ״מתאימים״. נהוג לבדוק בתחילת השידוך, לפני שנוצר קשר רגשי.

• האם כהן יכול להתחתן עם גיורת?

  לא. כהן אסור לשאת גיורת, משום שהיא בכלל ״זונה״ לעניין איסורי כהונה – כל מי שאינה מזרע ישראל מלידה. אין זה פגם בגיורת, שהיא יהודייה לכל דבר. בתו של גר שנשא בת ישראל – מותרת לכהן. כהן וגיורת שרוצים להינשא – ישאלו רב.

• האם מותר להתחתן עם בת דודה?

  מבחינת ההלכה מותר: בני דודים אינם בכלל העריות האסורות, ויצחק ויעקב נשאו קרובות משפחה. גם נישואי דוד עם בת אחותו מותרים, וחז״ל אף שיבחו אותם. אבל בגלל סיכון גנטי מוגבר נהוג היום להתייעץ עם יועץ גנטי ולעשות בדיקות לפני ההחלטה.

• כמה משלמים לשדכן?

  אין סכום קבוע בהלכה: דמי השדכנות נקבעים לפי מנהג המקום או לפי מה שסוכם מראש. הרמ״א פוסק ש״השדכן הוי כמו סרסור״, ולכן מגיע לו שכר. מתי משלמים – גם זה ״תלוי במנהג המדינה״; במקום שאין מנהג, משלמים בנישואין. נכון לסכם את הסכום מראש, כדי למנוע מחלוקת.

• האם מותר לדחות חתונה?

  מותר לדחות חתונה מסיבה מוצדקת – אבל, מחלה, מצב ביטחוני או קושי של ממש – ואין בכך סימן רע. אבל אין לדחות שלא לצורך: חכמים הזהירו שלא להשהות את הנישואין, והשולחן ערוך כותב שלא יעבור אדם עשרים שנה בלא אישה. כשנקבע מועד, יש לתאם את הדחייה בהסכמה ובכבוד.

• האם מותר להתחתן עם מישהו מבוגר בהרבה?

  מותר, ואין בזה איסור. חז״ל ייעצו שלא להתחתן בפער גילאים גדול מאוד, כמו ״זקן לילדה״ או ״בחור לזקנה״, משום שהדבר עלול לגרום לקשיים ולמריבות בבית – ״כלך אצל שכמותך״. פער מתון הוא דבר רגיל. ההחלטה תלויה בהתאמה ובבשלות של שני בני הזוג.

• מה זה ״ארבעים יום לפני יצירת הוולד״?

  זהו מאמר בגמרא (סוטה ב ע״א): ״ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני״. כלומר, הזיווג הראשון של אדם נקבע משמיים עוד לפני שנוצר. הגמרא מבחינה בין ״זוג ראשון״, שנקבע מראש, לבין ״זוג שני״, שתלוי במעשי האדם. הבחירה וההשתדלות נשארות בידי האדם.

• למה אומרים שזיווג קשה כקריעת ים סוף?

  המקור בגמרא במסכת סוטה: ״קשין לזווגן כקריעת ים סוף״. הגמרא מקשה שהרי בת קול מכריזה על הזיווג עוד לפני הלידה, ומתרצת שיש ״זיווג ראשון״ שנקבע מראש, ו״זיווג שני״ שתלוי במעשים. המשל לקריעת ים סוף מלמד שהזיווג הוא נס – שינוי של סדרי הטבע, שדורש תפילה וסייעתא דשמיא.