האם מותר לבדוק מידע על הצד השני לפני פגישה?

לשון הרע לתועלת

אסור לדבר בגנות אדם, אבל כשהמידע נחוץ למנוע נזק – מותר ולעיתים חובה. החפץ חיים בהלכות רכילות דן בהרחבה בבירורי שידוכים ושותפות, וקובע שמי שבא לשאול על הצעה – מותר לשאול, ומי שנשאל – מותר לו ולפעמים מוטל עליו לענות, בתנאים.

התנאים למשיב

שהדבר נוגע באמת לשידוך – בעיה במידות, בבריאות משמעותית, בשמירת מצוות, או משהו שהשואל ודאי היה רוצה לדעת; שהוא יודע זאת בוודאות ולא משמועה; שאינו מגזים; שכוונתו לתועלת ולא לפגוע; ושאין דרך אחרת לגרום לתועלת. דברים שאינם חשובים – כמו פגמים קטנים או סיפורים ישנים – אין לספר.

התנאים לשואל

השואל צריך לשאול כדי להחליט, לא מתוך סקרנות. הוא אינו רשאי לקבל את הדברים כוודאות מוחלטת ולהפיץ אותם, אלא רק לחשוש ולבדוק. ״לא תלך רכיל בעמך״ (ויקרא יט, טז) חל גם על מה ששמע בבירור.

מה לשאול

רבים ממליצים לשאול שאלות פתוחות: ״איך הוא עם אנשים?״, ״איך היא בזמן לחץ?״, ״איך הבית שלהם?״ – ולא רק ״האם הוא בסדר?״. כדאי לשאול כמה אנשים שמכירים מזוויות שונות. לחפש ברשתות החברתיות – מותר לבדוק מידע שהאדם עצמו פרסם, אבל לא להסיק מסקנות חפוזות.

דברים שחובה לגלות

יש פוסקים שכתבו שצד שיש בו מום משמעותי – בריאותי או אחר – חייב לגלות אותו לפני שהקשר מתקדם לאירוסין. בשאלות כאלה מתייעצים עם רב.