כמה משלמים לשדכן?

השדכן מקבל שכר

הרמ״א (חו״מ קפה, י) פוסק: ״השדכן הוי כמו סרסור״ – כלומר מתווך שעשה עבודה ומגיע לו שכר. גם אם לא סוכם מראש, מי שהביא לשידוך זכאי לשכר לפי המקובל. מי שמשתמש בשירותי שדכן ולא משלם – מעכב שכר פועל.

מתי משלמים

הרמ״א ממשיך: ״ואם השדכן רוצה שישלמו לו מיד… והבעלים אינם רוצים לשלם עד הנשואין – תלוי במנהג המדינה, ובמקום שאין מנהג הדין עם הבעלים״. כלומר, אם אין מנהג אחר – משלמים בחתונה. ואם השידוך התבטל לפני הנישואין – ״פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו, אלא אם כן התנו בהדיא״.

כמה

הסכום משתנה מאוד לפי הקהילה, האזור והתקופה, ולכן אין מספר אחד. בקהילות רבות יש סכום מקובל שכל צד משלם; יש שדכנים מקצועיים שקובעים תעריף מראש; ויש שדכנים מתנדבים שמקבלים ״מתנה״ לפי הבנת המשפחה. כשיש כמה שדכנים מעורבים – לעיתים מחלקים ביניהם, ויש בזה דינים מורכבים.

חברים ומכרים

גם מי שאינו שדכן מקצועי, אבל הציע את השידוך שהצליח – מקובל לתת לו מתנה של הכרת הטוב. יש שנוהגים לתת דמי שדכנות גם לחבר, ויש שמסתפקים במתנה. כאן כדאי ללכת לפי מנהג הקהילה.

סיכום מראש

כדי למנוע אי־הבנות, טוב לברר מראש עם השדכן מה הוא מצפה לקבל ומתי. אם יש מחלוקת – פונים לרב או לבית דין, שיפסוק לפי המנהג המקומי. ובכל מקרה, הכרת הטוב למי שטרח בשבילנו היא מידה יהודית יסודית, גם כשהחשבון הכספי כבר נסגר.