תהילים פרק כ׳

תהילים פרק כ׳ עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:

   מצודת דוד:לדוד. המשורר אמר אותו בעבור דוד בצאתו למלחמה:

   עוד פירושים על פסוק א: רד"ק, מלבי"ם

   רד"ק

   למנצח מזמור לדוד: למ"ד לדוד פרשתיה (למעלה בהקדמה) בעבור דוד, כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ יג). המשורר היה אומר אותו בעבור דוד בצאתו למלחמה ואמר:

   מלבי"ם

   דרך א' - למנצח, מקישור דברי המזמור ועניניו מורה שנוסד על מלחמה שהיה לו לדוד עם איזה עם רחוק מירושלים והיה שם בסכנה וכשבא השמועה לציון התפללו שם עליו וגם שלחו חיל לעזרתו אולם בעת הלכו החיל נודע להם כי דוד נושע עפ"י נס, ובבוא החיל לשם נצחו שלא ע"י מלחמה רק בשם ה', וכמדומה שהיה זה במלחמת פלשתים (שמואל ב כ״א:י״ז) שיעף דוד, וישבי בנוב אמר להכותו, ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי, אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא עוד עמנו למלחמה (שם ט"ו י"ח), ושם מבואר שהיה להם אח"כ עוד מלחמות בנוב אשר נצחו, ויתר ענין מלחמה הזאת בארו חז"ל (סנהדרין דף צ"ה) שהיה דוד אז בסכנה גדולה, ומזמור זה נחלק לג' חלקים, (חלק א') התפלה שהתפללו אז על דוד (ב'-ד'), (חלק ב') מענה עדת המשוררים עת שמעו שנמלט דוד מן הסכנה (ד' ז'), (חלק ג') מענה ראש המשוררים על מה שנצחו החיל אח"כ את המלחמה שלא נצחו בחרב ובחנית רק בשם ה' (ז' י'):

2. (ב)יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:

   מצודת דוד:ביום צרה. כאשר תלחם מול האויב: ישגבך. יחזק אותך שם אלהי יעקב ור״ל כמו שחזק את יעקב מול לבן ועשו ולא יוכלו לו כן לא יוכלו אויביך לך:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה. הַמִּזְמוֹר הַזֶּה עַל שֵׁם שֶׁהָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת יוֹאָב וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה, וְהוּא הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם וּמִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״טוֹב כִּי תִהְיֶה לָנוּ מֵעִיר לַעֲזוֹר״ (שמואל ב יח:ג); וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מט.): אִילְמָלֵא דָוִד, לֹא עָשָׂה יוֹאָב מִלְחָמָה:

   שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. שֶׁהִבְטִיחוֹ בְּלֶכְתּוֹ לְחָרָן (בראשית כח:יג-טו), וְשָׁמַר הַבְטָחָתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:

   אבן עזרא

   למנצח, יענך ה' ביום צרה יתכן שזה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ויהיה פירוש לדוד, כמו על דוד, כמו לשלמה אלהים משפטיך למלך תן ואל תתמה על למ"ד לדוד. והנה דרך אחרת מזמור שיר ליום השבת או דוד חברו ואומר לנסיכו יענך ה' ביום צרה, או לעצמו ידבר. ויש אומרים: שהוא על המשיח.

   יענך ה' ביום צרה במלחמה.

   וטעם אלהי יעקב כי צרות רבות עברו לו בדרכים והשם שגבהו.

   רד"ק

   יענך יהוה ביום צרה כשתהיה בצרה במלחמה עם האויב, יענך בתפלתך שתתפלל לפניו.

   ישגבך כי העזרה היא כמגדל עז שישגב האדם בו שלא תשלוט בו יד האויב.

   שם אלהי יעקב: אמר אלהי יעקב לפי שראה יעקב עצמו בצרות יותר מאברהם ויצחק. וכן אמרו בדרש (שוחר טוב; דברים רבה ב): אלהי אברהם, אלהי יצחק אין כתיב כאן אלא אלהי יעקב. ואמר ריש לקיש משל לאשה עוברה שהיתה מקשה ללדת אמרין לה לית אנו ידעין מה נימר ליך אלא מאן דעני לאימך בעידן קשיותה יעני יתיך בקשיותך. כן כתיב ביעקב לאל הענה אתי ביום צרתי (בראשית לה ב) ולכן אמר להם דוד לישראל מי שענה ליעקב אביכם הוא יענה לכם, הוי אומר ישגבך שם אלהי יעקב. ובמקום אחר הוא אומר (בבלי ברכות סד א): מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה. כן יעקב הוא אבינו לבד; אבל אברהם היה לו בן אחר והוא ישמעאל, ויצחק היה לו עשו. גם יתכן לפרש כי פרוש אלהי יעקב על כל ישראל, כי נקראו יעקב וישראל, כמו אל תירא עבדי יעקב (ירמיהו ל י); וכן במקומות רבים.

   מלבי"ם

   יענך ה', זה דברי התפלה שהתפללו אז בציון, א. שיענהו ה' ביום צרה, ב) שהגם שהוא עתה רחוק מארץ הקדושה ישגבך שם אלהי יעקב, השם שהבטיח ליעקב בהיותו חוץ לארץ והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו' והשיבותיך אל האדמה הזאת, השם הזה יהיה גם לך למשגב שתשוב לא"י:

3. (ג)יִשְׁלַח־עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:

   מצודת דוד:מקודש. ממקום קדשו הוא בית המקדש הוא מקום שכינה ומשם בא העזר: ומציון וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   מִקֹּדֶשׁ. מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹכֵן שָׁם:

   אבן עזרא

   מקדש ממקום הארון.

   רד"ק

   ישלח עזרך מקדש ממקום הקדש, והוא הבית שהיה שם הארון; כי שם הכבוד, ומשם ישלח עזרך במלחמה.

   ומציון כי בציון היה הארון; וכן אמר (תהלים יד ז [נג ז]): מי יתן מציון ישועת ישראל.

   יסעדך:

   מלבי"ם

   ישלח, ג) הגם שהוא עתה רחוק מציון ישלח עזרו מקדש משמים ומציון יסעדך אל העזר שיעזרך מקדש:

   מצודת ציון

   יסעדך. מל׳ סעד ותמיכה:

4. (ד)יִזְכֹּר כָּל־מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:

   מצודת דוד:יזכור. יהיו זכורים לפניו המנחות אשר הבאת: ידשנה סלה. עד עולם יקובל עולתך ברצון ותאכלם האש ויעשו דשן:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   מִנְחוֹתֶיךָ וְעוֹלָתְךָ. הֵם הַתְּפִלּוֹת שֶׁאַתֶּם מִתְפַּלְּלִים בַּמִּלְחָמָה:

   יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. לְשׁוֹן שׁוּמָן, כְּמוֹ (דברים לא:כ) ״וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן״, כְּלוֹמַר: יְקַבְּלֵם בְּרָצוֹן כְּעוֹלוֹת מְחִים:

   אבן עזרא

   יזכור פירוש למה יעזרך? כי יזכור כל מנחותיך וזהו הכתוב בתורה: והרעותם בחצוצרות ונזכרתם ונושעתם. ויש אומרים: שעולות היו עושים בעת המלחמות, כמו ואתאפק ואעלה העולה.

   ידשנה ישרפנה אש המזבח ותשוב דשן.

   ומלת ידשנה על דרך: ואקראה לך שלא באה האל"ף קמוצה כמשפט עם תוספת ה"א, על כן אמרו רבים, כי הם דומים לפעלים הרבעיים.

   רד"ק

   יזכר יריח כמו (ויקרא ו ח) אזכרתה ליי'; כי בצאתו למלחמה היו מקריבין בעבורו, שיצליחהו האל, עלות ומנחות בבמת יחיד; וזו הבמה הגדולה אשר בגבעון.

   כל מנחתך ועלתך ידשנה ידשנה הסגו"ל במקום קמ"ץ; וכן ואקראה לך (שמואל א כח טו). ופרוש ידשנה: ישימה דשן, כלומר: שישלח אש לשרפה ויקבלנה ברצון.

   סלה:

   מלבי"ם

   יזכר, הגם שאינו יכול עתה להקריב קרבנות כנהוג לפני התחלת המלחמה יזכר כל מנחותיך שהקרבת עד עתה ועולתך היינו כל העולות שהקריב, ידשנה יזכור הדשן שלהם, סלה, סיום המאמר:

   מצודת ציון

   ידשנה. מל׳ דשן:

5. (ה)יִתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל־עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:

   מצודת דוד:כלבבך. כתאות לבבך: ימלא. יתקיימו עצתך:

   עוד פירושים על פסוק ה: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   יתן הטעם שינצח האויב.

   רד"ק

   יתן לך כלבבך שיתן איביך תחתיך כמו שהוא בלבבך.

   וכל עצתך ימלא: על דרך כי בתחבלות תעשה לך מלחמה (משלי כד ו); עצה וגבורה למלחמה (מלכים ב יח כ; ישעיהו לו ה). ובדרש (שוחר טוב; ושם נדרש על רבן גמליאל; ובשנוים אחרים): דוד, על ידי שהיה שלם לפני בוראו ובלב שלם מתפלל אליו, היו אומרים לו: יתן לך כלבבך; אבל לכל אדם אין אומרים כן, שפעמים שיש בלבו של אדם לגנוב או לעבור עברה, או דבר שאינו ראוי. אלא מה אומרים לו? ימלא יהוה כל משאלותיך.

   מלבי"ם

   יתן, (דברי להקת המשוררים), מצייר שבהיותם בדרך שמעו הבשורה שכבר נושע דוד, וזה היה תאות דוד בלבבו, ועז"א יתן לך כלבבך, וגם זה היה עצתו והסכמתו, ועז"א וכל עצתך ימלא, ומפרש נגד מ"ש יתן לך כלבבך הוא:

6. (ו)נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם־אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ:

   מצודת דוד:בישועתך. בעבור התשועה הבאה ממך כולנו נרננה: ובשם. בעזר אלוה נלכה בדגלים למלחמה וה׳ ימלא שאלתך כי נתגבר במלחמה:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ. כְּשֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נְרַנְּנָה כֻּלָּנוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

   וּבִשְׁמוֹ נִדְגֹּל. נִתְאַסֵּף וְנַעֲשֶׂה חַיִל (תהלים ס:יד):

   אבן עזרא

   נרננה כל אחד מאנשי דוד יאמרו לו כך, כי כ"ף בישועתך לנגדו.

   ובשם אלהינו נדגול ירום דגלינו בעת שימלא השם כל משאלותיך.

   רד"ק

   נרננה בישועתך כשימלא יי' כל משאלותיך ותשוב בשלום מן המלחמה, אז נרננה בישועתך.

   ובשם אלהינו נדגל כלומר: בשמו נרים נסנו ודגלנו.

   ימלא יהוה כל משאלותיך:

   מלבי"ם

   נרננה בישועתך, כן היה תאות לבבך שבעת נצא לקראת החלוץ נרנן על הישועה שנעשה לך טרם נבא, וכל עצתך ימלא שהיה העצה לך כי בשם אלהינו נדגל, עת נשא דגל מלחמה יהיה הדגל בשם ה', שה' יהיה שר החיל ההולך בראשם והדגל יקרא על שמו, ואנחנו נמשך אחר דגלו, ובמה שמלא ה' גם חפץ לבבך, ידענו כי ימלא ה' משאלותיך גם ביתר הדברים שתשאל, ואם מלא מה שבלבבך כ"ש שימלא את אשר תשאל בפה:

   מצודת ציון

   נדגול. מל׳ דגל:

7. (ז)עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:

   מצודת דוד:עתה ידעתי. מהנפלאות אשר נעשו עתה לדוד מהם אדע שעד הנה הושיע ה׳ למשיחו במה שלא היה נלכד ביד שאול ולא במקרה וברוב תחבולותיו היה נמלט: יענהו. אז ענהו משמי קדשו להושיעו בגבורות התשועה הבאה מימינו:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   עַתָּה יָדַעְתִּי. זוֹ הִיא הָרְנָנָה שֶׁנְּרַנֵּן עַתָּה בַּתְּשׁוּעָה זוֹ שֶׁבָּאָה לְיוֹאָב וּלְיִשְׂרָאֵל, יָדַעְתִּי שֶׁחָפֵץ הַמָּקוֹם בִּי וְעָנָנִי מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, כִּי תְּשׁוּעָתָם הִיא תְּשׁוּעָתִי:

   אבן עזרא

   עתה דברי כל אחד כן ידברו או הם דברי המשורר ברוח הקדש והוא הנכון בעיני.

   ומשיחו הוא דוד, או המשיח בנו ובמה יענהו בגבורת הישועה שתעשה ימין השם לא ימין דוד, בעבור הבא אחריו.

   רד"ק

   עתה ידעתי יאמר כל אחד ואחד מישראל: עתה ידעתי

   כי הושיע יהוה משיחו כלומר: משיחו ומלכו הוא, והוא רוצה בו; ולא כמו שהיו אומרים עליו איביו, כי חוטא היה, ולא היה רוצה האל בו, כמו שהיו אומרים לו אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג ג). ועתה כשתושיעהו יודו כלם, כי משיחו הוא והוא מושיעו.

   יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו: כי במעט עם היה מפיל רבבות מאיביו, ולא היה יכול להיות זה, אלא בגבורות ימין האל שישלח להושיעו.

   מלבי"ם

   עתה, (מאמר ראש המשוררים) עתה ידעתי בבירור כי יענהו משמי קדשו הושיע ה' משיחו, שעל משאלותיו הגיע לו מענה להודיעו שה' בעצמו הושיע משיחו, ומענה זאת יגיעהו ע"י גבורות ישע של ימינו, ע"י שתהיה הישע בגבורות המתיחסות לימין שהוא למעלה מדרך הטבע, ומאין ידעתי זה? כי (ח-ט) אלה מפה ברכב, ואלה מפה לוחמים בסוסים, ואנחנו לא עשינו שום דבר רק בשם אלהינו נזכיר, ובכ"ז המה כרעו ונפלו, וגם מבאר שהיה הבדל בינינו וביניהם, אם בענין האמצעיים, שהם בחרו אמצעיים פחותים רכב וסוסים ואנחנו בחרנו ענין גדול במעלה כי בשם אלהינו נזכיר, אם בענין התכלית שהמה כרעו ואנחנו קמנו:

8. (ח)אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר:

   מצודת דוד:אלה ברכב. כי הלא רואים אנחנו אשר אנשי מלחמתינו הבאים למלחמה אלה באים ברוב רכב ואלה באים ברוב סוסים אשר בהם ימצא העזר במלחמה: ואנחנו. רצה לומר הלא אתנו מעט רכב וסוסים ואך אנחנו נזכיר במלחמה שם ה׳ ומעמו נבקש העזר:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   אֵלֶּה בָרֶכֶב. יֵשׁ מִן הָאֻמּוֹת שֶׁבּוֹטְחִים בְּרֶכֶב בַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם וְיֵשׁ שֶׁבּוֹטְחִים בְּסוּסֵיהֶם, אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה׳ נַזְכִּיר כִּי לוֹ הַיְשׁוּעָה. נַזְכִּיר לְשׁוֹן הַקְטָרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ (ישעיהו סו:ג) ״מַזְכִּיר לְבוֹנָה״ (ויקרא ב:ב) ״אֶת אַזְכָּרָתָהּ״. וּלְפִיכָךְ הֵמָּה יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ:

   אבן עזרא

   אלה ברכב יבטחו ובי"ת השם לשון צחות, כמו: לחמו בלחמי.

   רד"ק

   אלה ברכב ואלה בסוסים האיבים באים עלינו ברכב ובסוסים, והיו בוטחים בהם, כמו שנאמר (ישעיהו לא א): ויבטחו על רכב כי רב;

   ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר: כשנזכיר שמו ונקראהו אנחנו ננצח; ואנחנו ברגל ננצח הרכב והסוסים.

   מלבי"ם

   אלה, ומעתה שאני רואה שתשועתי היא למעלה מן הטבע לא אעשה עוד שום הכנות למלחמה, רק הגם שאלה ברכב ואלה בסוסים, מ"מ אנחנו רק בשם אלהינו נזכיר, ומ"מ יעשה לנו שני דברים, א. כי המה כרעו וגם נפלו, ב. ואנחנו קמנו וגם נתעודד ביתר ענינים בעושר והצלחה:

9. (ט)הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:

   מצודת דוד:המה וגו׳. הבאים ברוב רכב וסוסים כורעים ונופלים לפנינו ואנחנו קמים ומתרוממים ומתחזקים ומזה נדע שגם עד הנה הושיע ה׳ למשיחו מה שנמלט מיד שאול:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. נִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ ״מְעוֹדֵד עֲנָוִים״ (תהלים קמז:ו), לְשׁוֹן עֹז:

   אבן עזרא

   המה כרעו כנגד אנשי הרכב.

   ונפלו כנגד אנשי הסוסים, כמו ויפל רוכבו אחור.

   ואנחנו קמנו מגזרת: וקם הבית.

   ונתעודד ונתגאה ונתרומם כי מעודד הפך משפיל.

   רד"ק

   המה כרעו ונפלו המה שהיו ברכב ובסוסים כרעו ונפלו:

   ואנחנו שהיינו כנופלים לפניהם, כשנזכיר שם אלהינו

   קמנו ונתעודד: פרושו נתגאה ונתרומם עליהם. ונתעודד כמו מעודד ענוים יי' (תהלים קמז ו).

   מצודת ציון

   ונתעודד. ענין רוממות וחזוק כמו מעודד ענוים ה׳ (לקמן קמ״ז):

10. (י)יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קָרְאֵנוּ:

    מצודת דוד:ה׳ הושיעה. כן הושיעה בכל עת: ביום קראנו. בו ביום שנקרא אליך:

    עוד פירושים על פסוק י: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    אבן עזרא

    ה' יש אומרים: כי המלך דבק עם הושיעה וזה איננו נכון בעבור האתנח. ואחרים אמרו: שהוא הפוך ביום קראינו ה' הושיעה, כמנהג תופשי המלחמה בבואם.

    יעננו המלך שהוא דוד אמן כן יהיה וזה על דרך ברוך הבא כאשר אפרש. והנכון שהוא הושיעה אותנו כי השם יודע מחשבתו וככה אנא ה' הושיעה נא והפעול איננו כתוב והמלך הוא השם שהוא המלך באמת, כי דוד משיחו הוא.

    רד"ק

    יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: זהו שהיו אומרים וצועקים במלחמה, כמו שאמר: ואנחנו בשם יי' אלהינו נזכיר; שהיו אומרים: יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. ופרוש המלך: האל, שהוא מלך העולם, ובידו להושיענו.

    מלבי"ם

    ה' הושיעה, פסוק זה מציין נושא כל המאמר, שביום קראנו יעננו המלך ה' הושיעה בעת קראנו בתפלה בעד המלך דוד, ענני המלך דוד לאמר "ה' הושיעה" ר"ל איני בוטח לא בחיל ולא בכח רק בישועת ה', כי כן היה שה' הושיעו לבדו:

    דרך ב' (פירוש נוסף לפרק כ) (ב) יענך, מבאר שיש כמה הבדלים בין תשועת ה' לתשועת אדם, א. כי יענך ה' בעצמו לא ע"י שליח, ב. שלא יאחר מלהושיעו רק יענהו תכף ביום צרה, ג. ישגבך שם אלהי יעקב ששמו לבד הנקרא עליך יעשה אותך לדבר נשגב וחזק מאד: (ג) ישלח עזרך מקדש, ד. שלא יושיעך ע"י עזר ממלכי עמים רק מן הקדושה שלך תבא התשועה, וציון תהיה רק סעד אל התשועה, ר"ל אנשיך שיצאו מציון למלחמה יהיו רק סעד כי עקר העזר תהיה ע"י קדושת מעשיך: (ד) יזכר, ה. הנושע מב"ו ומקריב לו דורון כדי שיושיעהו לא ישלם לו שכר בעד הדורון שהביא לו כי יצא הדורון בעד התשועה, אבל ה' יזכור כל מנחותיך לשלם לך שכר עליהם, ויזכור דשן עולותיך: (ה) יתן, ו. גם הדרך שבו תושע יהיה לפי העצה שיעצת אתה ולפי תאות לבך לא כב"ו שיושיע לפי עצתו ולפי חפץ לבבו של המושיע: (ו) נרננה, ז. הנושע מב"ו אין זה לו לתפארת ולא ירנן להתפאר בזה שזה מורה חלישות כחו, אבל הנושע בה' ירנן ויתפאר בישועתך, כי בזה נדגול בשם אלהינו, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא על דגלנו וייראו ממנו ח. שאגב שיושיעך מצרתך זאת ימלא גם כל משאלותיך גם בדברים אחרים, ע"ד שאמר זה עני קרא וה' שומע ומכל צרותיו הושיעו: (ז) עתה ידעתי, ר"ל כי יש תשועה טבעיית המיוחסת אל השמאל, אמנם ע"י כל התנאים הנאמרים ידעתי שלא היתה תשועה טבעיית רק כי הושיע ה' משיחו בדרך נס, כי יענהו משמי קדשו ממקום שהוא למעלה מן המערכת, בגבורות ישע של ימינו, שהיא מיוחסת אל ה' בעצמו ואל ימין ה' עושה חיל למעלה מן הטבע: (י) ה', ע"כ אבקש ה' הושיעה שתהיה התשועה תמיד ע"י ה', ומצד שהוא המלך המושל על כל יעננו תיכף ביום קראנו: