תפילה על חולה – מי שברך, תהילים ותוספת בשמונה עשרה

בתוך שמונה עשרה – ברכת רפאנו

ברכת "רפאנו" היא הברכה השמינית בשמונה עשרה. לפני חתימתה, "ברוך אתה ה׳ רופא חולי עמו ישראל", אפשר להוסיף בקשה בלשון שמופיעה בסידורים רבים, למשל:

"יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי ואלהי אבותי, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, לחולה (שם החולה) בן/בת (שם האם) בתוך שאר חולי ישראל."

אפשר גם לבקש בלשון שלכם, וגם בברכת "שמע קולנו". ההוספה "בתוך שאר חולי ישראל" מצרפת את החולה לכלל, ויש בזה ערך מיוחד.

מי שברך בבית הכנסת

בשעת קריאת התורה – בשני, בחמישי ובשבת – נוהגים לומר "מי שברך" לחולים. אפשר לבקש מהגבאי להזכיר את החולה, או לעלות לתורה ולבקש שיאמר מי שברך לחולה אחרי העלייה. בשבת הנוסח מעט שונה, ונאמר בו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". יש נוהגים לתת צדקה בזכות החולה.

מכיוון שמי שברך נאמר בזמן קריאת התורה, הוא נאמר רק במניין – ראו קריאת התורה.

תהילים לרפואה

אמירת תהילים היא מהדרכים הנפוצות להתפלל על חולה. רבים נוהגים לומר פרקים מוכרים, כמו פרק כ׳ ("יענך ה׳ ביום צרה"), פרק קכ״א ("שיר למעלות אשא עיני") ופרק ק״ל ("ממעמקים"). מנהג נוסף הוא לקרוא מפרק קי״ט את הקטעים שמתחילים באותיות שם החולה – את הקטעים לפי השם אפשר להכין בכלי תהילים לרפואה.

קבוצה של חברים או קהילה יכולה לחלק ביניהם את ספר התהילים כולו – בעזרת חלוקת תהילים בקבוצה.

למה שם האם

בתפילה על חולה נוהגים להזכיר אותו בשמו ובשם אמו, על פי הפסוק "אני עבדך בן אמתך". זאת בניגוד לעלייה לתורה ולמסמכים, שבהם מזכירים את שם האב. כשלא יודעים את שם האם – אפשר להתפלל בשם החולה בלבד, או בשמו ובשם אביו.

ביקור חולים ותפילה

חכמים אמרו שמי שמבקר חולה צריך גם להתפלל עליו – ושעיקר מצוות ביקור חולים הוא לראות מה החולה צריך, ולבקש עליו רחמים. מי שאינו יכול לבקר יכול להתקשר, לשלוח מילה טובה, ולהתפלל מרחוק. ובכל מקרה – לצד התפילה, מקפידים על הטיפול הרפואי ועל ההנחיות של הרופאים.

טעויות נפוצות

• להחליף את הטיפול הרפואי בתפילה או בתהילים.
• להציג תהילים או מנהג מסוים כ"סגולה" שמבטיחה החלמה.
• להזכיר את שם האב במקום שם האם בתפילה לרפואה.
• לשנות את שם החולה בלי הדרכה של רב.