מתי מוסיפים עליות בשבת ומי יכול להוסיף?

הדין

השולחן ערוך (או״ח רפב, א) פוסק: ״מוציאין ספר תורה וקורים בו שבעה, ואם רצה להוסיף – מוסיף״. הרמ״א מוסיף: ״והוא הדין ביום טוב מותר להוסיף... ויש אומרים דביום טוב אין להוסיף, וכן נהגו במדינות אלו, מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה״.

להרבות או לא

המשנה ברורה שם כותב שיש אומרים שבזמן הזה, שכל עולה מברך לפני הקריאה ואחריה, ״אין כדאי להוסיף להרבות בברכות״, אבל ״במקום הצורך – כגון חתונה או ברית מילה וכל כהאי גוונא – אין לחוש לזה״. לכן נוהגים להוסיף עליות כשיש חיובים רבים בבית הכנסת, ולא לסתם כבוד.

מי מחליט

הגבאי – בהתייעצות עם רב בית הכנסת – קובע אם להוסיף ולמי. מתחשבים בסדר הקדימויות: חתן, בר מצווה, אבי הנולד, יארצייט ועוד. ראו סדר הקדימויות בעליות.

איך מוסיפים

מחלקים את הקריאה לקטעים נוספים, כשכל קטע לפחות שלושה פסוקים, ולא מתחילים או מסיימים בעניין רע. ההוספות נעשות לפני העלייה השביעית או אחריה, והמפטיר אינו נחשב ממניין הקרואים.

ביום חול

בשני, בחמישי ובמנחה של שבת – קוראים שלושה בלבד, ואין מוסיפים.

כבוד הציבור

בהוספת עליות יש לשים לב גם לכבוד הציבור ולזמן התפילה. הוספות רבות מאריכות את התפילה, ויש מתפללים שקשה להם להמתין. לכן גבאים רבים מעדיפים לכבד בעליות נוספות רק את מי שיש לו חיוב ממשי, ואת השאר – בכבודים אחרים כמו פתיחת הארון, הגבהה וגלילה. כך כולם מכובדים, והתפילה אינה מתארכת יותר מדי.