האם קוראים בתורה במנחה של שבת?

תקנת עזרא

הגמרא (בבא קמא פב, א) מונה בין עשר התקנות של עזרא: ״שקורין במנחה בשבת״. הטעם המובא: בשבת אנשים פנויים, ובאים לבית הכנסת גם אחר הצהריים – ולכן תיקן שיקראו שוב בתורה, ״משום יושבי קרנות״, שלא שמעו בבוקר.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח רצב, א) פוסק: ״במנחה... מוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים עשרה פסוקים מפרשה הבאה, ואפילו חל יום טוב להיות בשבת – קוראין בפרשה הבאה ולא בשל יום טוב״. הקריאה היא כמו בשני ובחמישי – כהן, לוי וישראל – ואין מפטיר.

הסדר

אחרי אשרי ו״ובא לציון״ אומרים חצי קדיש, ולפני ״ואני תפלתי״ מוציאים את הספר. אחרי הקריאה מגביהים, גוללים, מחזירים את הספר וממשיכים בחצי קדיש ושמונה עשרה של מנחה.

בלי מניין

קריאת התורה נעשית רק בעשרה. מי שמתפלל מנחה ביחידות – אינו קורא. מי שבא באיחור והחמיץ את הקריאה – אין צריך להשלים.

הפרשה הבאה

הקריאה במנחה היא ״טעימה״ מן הפרשה הבאה, ומחזרים אותה ביום שני ובחמישי. כך הציבור מתחבר לפרשה החדשה כבר בשבת הקודמת. ראו פרשת השבוע.

בתעניות ובימים מיוחדים

במנחה של תענית ציבור קוראים בתורה גם בימות החול – ״ויחל משה״ – ומפטירים בנביא. אבל זו קריאה נפרדת, שאינה מתקנת עזרא לשבת. ביום כיפור במנחה קוראים בפרשת העריות ומפטירים בספר יונה. בשבת רגילה, לעומת זאת, הקריאה במנחה קצרה, ונועדה לחבר את הציבור לתורה גם בשעות אחר הצהריים.