קידוש ליל שבת – הסדר והנוסח המלא

על מה מקדשים

• על יין או מיץ ענבים כשר, בכוס שמחזיקה לפחות רביעית. שיעור רביעית תלוי בשיטות, ובפועל הוא בין כ־86 לכ־150 מ״ל.
• מי שאין לו יין – מקדש על הפת: נוטל ידיים, אומר את הקידוש ומברך ״המוציא״ במקום ״בורא פרי הגפן״.
• החלות מונחות על השולחן ומכוסות במפה בזמן הקידוש.
• נהוג למלא את הכוס עד שפתה, ולשטוף אותה לפני הקידוש אם אינה נקייה.

קידוש במקום סעודה

הקידוש של ליל שבת חייב להיות במקום שבו אוכלים את הסעודה, ובסמוך לה. לכן אין לקדש בחדר אחד ולאכול בחדר אחר, ואין לקדש ולצאת מהבית. מי שקידש ואחר כך הסעודה התעכבה זמן רב – כדאי לשאול. משקיעת החמה ועד הקידוש אסור לאכול או לשתות, ואפילו מים.

עומדים או יושבים

יש מנהגים שונים: יש שעומדים בכל הקידוש, יש שעומדים רק באמירת ״ויכלו״, שהיא עדות על בריאת העולם, ויושבים בברכות, ויש שיושבים בכל הקידוש. כל משפחה ממשיכה את מנהג בית אביה. השומעים נוהגים כמו המקדש.

נוסח הקידוש של ליל שבת

זה הנוסח הנפוץ בסידורים. בין נוסח אשכנז, ספרד ועדות המזרח יש הבדלים קטנים בפתיחה ובכמה מילים. בסידור כתוב שם ה׳ במלואו, וכאן הוא מובא בקיצור.

• רבים נוהגים לומר לפני הקידוש ״שלום עליכם״ ו״אשת חיל״, ויש שאומרים גם פסוקים נוספים. אלה מנהגים יפים, ואינם חלק מהקידוש עצמו.
• בליל שבת שחל בו יום טוב הנוסח שונה – יש לקדש לפי הסידור או המחזור של החג.
• הנוסח מסורתי ושייך לנחלת הכלל. מי שרוצה לוודא מילה במילה – יבדוק בסידור של קהילתו.

סדר הקידוש בפועל

1. מכסים את החלות, ממלאים את הכוס ומחזיקים אותה ביד ימין (שמאלי – ביד שמאל, לפי רוב המנהגים).
2. המקדש מכוון להוציא את כל השומעים, והשומעים מכוונים לצאת ידי חובה.
3. אומרים את הקידוש בקול, והשומעים עונים ״אמן״ אחרי כל ברכה.
4. המקדש שותה מלוא לוגמיו – רוב רביעית – בישיבה, ונותן לטעום גם לבני הבית.
5. נוטלים ידיים ובוצעים על לחם משנה.

טעויות נפוצות

• לדבר בין הקידוש לשתייה.
• לקדש ולצאת לאכול במקום אחר.
• לשתות רק לגימה קטנה, כשאיש מהמסובים לא שותה מלוא לוגמיו.
• לחשוב שאישה צריכה לחכות לגבר כדי לצאת ידי חובה. אישה חייבת בקידוש ויכולה לקדש בעצמה.
• לענות ״ברוך הוא וברוך שמו״ על הברכות, כשהשומע רוצה לצאת בהן ידי חובה.