צדיק ורע לו – למה יש סבל בעולם לפי היהדות?

השאלה של משה רבנו

כשמשה מבקש ״הודיעני נא את דרכיך״ (שמות לג, יג), הגמרא בברכות (ז ע״א) מפרשת שביקש להבין ״מפני מה יש צדיק וטוב לו, ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו, ויש רשע ורע לו״. הגמרא מציעה תשובה אחת – צדיק גמור טוב לו, צדיק שאינו גמור רע לו – ומיד מביאה את דעת רבי מאיר, שהשאלה לא נענתה למשה כלל: ״וחנותי את אשר אחון – אף על פי שאינו הגון״.

העובדה שהשאלה נשאלת על ידי משה, ושהגמרא משאירה בה מחלוקת, מלמדת שהיהדות אינה מבקשת לטשטש אותה.

כמה כיוונים בדברי חז״ל

• שכר בעולם הבא: ״שכר מצוה בהאי עלמא ליכא״ (קידושין לט ע״ב). הסבל בעולם הזה אינו סוף החשבון. ראו שכר ועונש.
• כפרה וזיכוך: היסורים מכפרים על עוונות, כדי שהצדיק יבוא לעולם הבא שלם. גם הרמח״ל ב״דרך ה׳״ (חלק ב) מסביר כך את צדיק ורע לו – ואת הרשע שמקבל את שכרו על מעט הטוב שעשה כבר בעולם הזה.
• יסורין של אהבה: הגמרא בברכות (ה ע״א) אומרת שמי שרואה שיסורים באים עליו – ״יפשפש במעשיו״; לא מצא – יתלה בביטול תורה; ואם לא מצא גם זאת – ״בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח״.
• אין בידינו: רבי ינאי אומר ״אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים״ (אבות ד, טו) – ההבנה המלאה אינה בהישג ידינו.

ספר איוב

ספר איוב כולו עוסק בשאלה זו. איוב, ״תם וישר וירא אלהים״, מאבד את כל אשר לו, וחבריו מנסים לשכנע אותו שבוודאי חטא. בסוף הספר הקב״ה אומר לרעים: ״לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב״ (איוב מב, ז). ההסבר הקל – ״סבלת כי חטאת״ – נדחה.

תשובת ה׳ לאיוב, מתוך הסערה, אינה מסבירה את סבלו, אלא מראה לו את גודל הבריאה ואת מגבלות ההבנה האנושית. ובסוף מסופר שה׳ שב את שבות איוב ״בהתפללו בעד רעהו״ (מב, י).

מה לומר – ומה לא לומר – לאדם הסובל

הגמרא בבבא מציעא (נח ע״ב) מונה בין סוגי אונאת דברים: אם באו יסורים על אדם, או קבר את בניו – אל יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב, ״הלא יראתך כסלתך... זכר נא מי הוא נקי אבד״. החשבון שבין אדם לקונו – שלו בלבד. ראו אונאת דברים.

מה כן? להיות שם, לעזור, להקשיב, ולהתפלל. המשנה והגמרא שמות את הדגש על המעשה – ביקור חולים וניחום אבלים – ולא על ההסבר.

טעויות נפוצות

• להסביר לאדם במצוקה שסבלו הוא עונש. הגמרא רואה בזה אונאת דברים.
• להציג תשובה אחת כאילו היא ״התשובה של היהדות״. חז״ל הביאו כמה כיוונים, ורבי ינאי אמר ״אין בידינו״.
• לחשוב שאסור לשאול. משה רבנו שאל, ואיוב שאל – והקב״ה אמר שאיוב דיבר נכונה.