מה זה בית דין של מעלה?

המקור

עקביא בן מהללאל אומר (אבות ג, א): ״הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון – לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא״. ובמשנה אחרת (ד, כב): ״והוא עתיד לדון, ברוך הוא, שאין לפניו לא עוולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד״.

בית דין – למה

חז״ל מרבים להשתמש בלשון ״בית דין של מעלה״ כנגד ״בית דין של מטה״. הדימוי מלמד שהדין של ה׳ אינו שרירותי: יש בו ראיות, זכויות וחובות, והאדם עצמו ומעשיו הם העדים. המלאכים הנבראים ממצוות האדם – ״סניגורים״, ומהעבירות – ״קטיגורים״. וגם לבית דין של מעלה יש כללים – למשל, שאין מענישים בו על עבירות מסוימות לפני גיל עשרים, לפי חז״ל.

השאלות

הגמרא (שבת לא, א) מביאה: ״בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?״ – ומוסיפה שהעיקר הוא יראת ה׳. ראוי לשים לב: השאלה הראשונה היא על יושר במסחר.

ראש השנה

בכל ראש השנה האדם נידון על שנה שלמה – ״כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון״. לכן ימי התשובה הם הזדמנות: ״תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה״.

לא לפחד – להתכונן

הידיעה שיש דין אינה צריכה להוביל לחרדה, אלא לאחריות. אותו דיין הוא גם ״אב הרחמן״, שמקבל תשובה בכל עת. מי שחי ביושר, עוסק בתורה ובמצוות וחוזר בתשובה – אין לו ממה לחשוש.