האם מותר לפתור חלומות?

פרק החלומות

בסוף מסכת ברכות (נה ע״א–נז ע״ב) מביאה הגמרא עשרות דוגמאות של סמלים בחלום ופירושם. רב חסדא אומר שם: ״חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא״ – חלום שלא נפתר הוא כמכתב שלא נקרא. כלומר, לחלום יש משמעות, והפתרון הוא חלק ממנה.

הפה קובע

באותו דף מסופר: ״עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים. פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי – לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה״. ורבא מוסיף: ״והוא דמפשר ליה מעין חלמיה״ – בתנאי שהפתרון קרוב לתוכן החלום. מכאן נהגו לספר חלום רק למי שאוהב אותנו, ושיפתור אותו לטובה.

הרהורי הלב

עוד אמרו שם: ״אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו״. חלום שחוזר על עצמו משקף לרוב דבר שמעסיק את האדם בהקיץ. במקום לחפש בו סימן, כדאי לשאול מה מטריד אותי – ולטפל בזה. מי שחלומות מפחידים חוזרים ופוגעים בשינה – ייעזר גם באיש מקצוע.

גבולות

חז״ל אמרו גם ש״חלום אחד משישים לנבואה״, ושאין חלום בלי ״דברים בטלים״ – ראו האם חלומות הם נבואה. לכן אין לשנות החלטה של ממש בגלל חלום, ואין ללכת אחר מי שמציע ״פתרון״ תמורת כסף והבטחות. מי שחלם חלום רע ונפשו עגומה – יעשה הטבת חלום. ראו מה עושים אחרי חלום רע.

ראו את פתרון חלומות לפי חז״ל – הסמלים שהגמרא עצמה מונה.