האם מותר לנסות לדבר עם מתים?

האיסור

התורה אומרת: ״לא ימצא בך… ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים״ (דברים יח, יא). השולחן ערוך (יו״ד קעט, יג) מגדיר: ״דורש אל המתים – זה שמרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטומאה״. הפוסקים כוללים בזה כל פעולה שמטרתה ליצור קשר עם המתים כדי לשאול ולקבל מהם מידע – בין בכישוף, בין ב״מדיום״ ובין בטכניקות מודרניות של ״תקשור״.

מה מותר

השולחן ערוך שם (סעיף יד) מביא מקרה מיוחד: ״להשביע את החולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו את אשר ישאל אותו – מותר״, משום שזה נעשה בהסכמתו בחייו, ויש בזה מחלוקת והגבלות. אבל זה רחוק מאוד מתקשור עם מתים. מה שמותר בפשטות: לבקר בקבר, לומר תהילים, להתפלל לה׳ ״בזכות״ הנפטר, ולבקש מחילה מנפטר שפגענו בו – כפי שנהוג להביא עשרה אנשים לקברו.

חלומות

אדם שחולם על נפטר – אין בזה איסור, כי אין זה מעשה שלו. יש מנהגים בעניין חלומות כאלה, ועל כך בשאלה על חלום רע. אבל לבקש בכוונה ״חלום״ מהנפטר כדי לקבל מידע – יש בזה שאלה, ויש להימנע.

למה זה חמור

התורה רואה בפנייה למתים בריחה מהאחריות: במקום לפנות לה׳, לשאול חכם או להחליט בעצמו – האדם מחפש תשובות ממקור אסור. ״תמים תהיה עם ה׳ אלוהיך״ – הדרך היהודית היא אמונה, תפילה ועצה טובה, לא ניסיון להציץ אל מעבר.

לאבלים

הגעגוע לנפטר טבעי וכואב. הדרכים להמשיך את הקשר הן לימוד לעילוי נשמתו, צדקה, אמירת קדיש והמשך דרכו – ולא ניסיונות לדבר איתו.