מאיזה גיל ילדים צמים ביום כיפור?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תריו, ב) כותב: ״קטן הבריא בן תשע שנים שלמות ובן עשר שנים שלמות – מחנכין אותו לשעות. כיצד? היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום – מאכילין אותו בשלוש... לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות״.

גיל אחת עשרה

השולחן ערוך ממשיך: ״בן י״א, בין זכר בין נקבה, מתענים ומשלימים מדברי סופרים, כדי לחנכם במצוות״. הרמ״א שם מביא דעה שאינם צריכים להשלים מדרבנן כלל, ומסכם שיש לסמוך עליה ״בנער שהוא כחוש ואינו חזק להתענות״. בפועל נוהגים רבים שבגיל אחת עשרה, ובוודאי בגיל שתים עשרה לבן, מנסים להשלים את הצום אם הילד חזק.

בר ובת מצווה

בת שתים עשרה ויום אחד, ובן שלוש עשרה ויום אחד – גדולים לכל המצוות, וצמים מן התורה.

מתחת לגיל תשע

״קטן שהוא פחות מבן תשע – אין מענין אותו ביום כפור, כדי שלא יבא לידי סכנה״, והרמ״א מוסיף: ״אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו – מוחין בידו״. ילד קטן אוכל ושותה כרגיל, ואפשר להאכיל אותו גם בידיים (תריו, א).

רחיצה ונעליים

הרמ״א כותב ש״כל מקום שמחנכין אותו באכילה – מחנכין אותו ברחיצה וסיכה״. לגבי נעליים – אצל ילדים קטנים ״אין חוששין כל כך״, אבל נוהגים שלא לנעול להם נעלי עור.

בדרך נעימה

החינוך לצום צריך להיות לפי כוחו של הילד ובשמחה, בלי לחץ. מספרים לו על היום הקדוש, משבחים על כל שעה שהצליח, ואינם מבזים ילד שלא עמד בזה. ילד חלש, או ילד שיש לו מצב רפואי – לא מחנכים לצום בלי להתייעץ.